קייץ קייץ בששון

הקייץ הגיע בריצה מהירה ולמרות התחושה שרק הגענו לכאן ,החופש הגדול כבר בעיצומו. בננו החייל קיבל חופשה מצה"ל ובהתאם לתאריכים שקיבל תכננו את החופשה המשפחתית.בחרנו לטייל בצפון בשאיפה להנות ממזג אוויר קריר, אוויר צלול וצח ,להיות מוקפים מים בששון,לצעוד בשבילים ירוקים הצופים באגמים כחולים או במילים אחרות הזדמנות לחוות הנאה צרופה רגע לפני שהלחות המהבילה של יולי אוגוסט משתלטת עלינו ועל נשמתנו.חופשות משפחתיות הן סימני דרך קסומים בחוויה המשפחתית. בכל חופשה נולד לקסיקון מונחים עצמאי בהתאם להתרחשויות השונות, פס הקול המוסיקלי מתנגנן ללא הרף במהלך הנסיעות הארוכות וכמובן שפע תמונות סרטים והגיגים המתעדים כל זיז וסלע. מרגע שנקבע תאריך לחופשה מתחיל תהליך של תכנון מוקדם שראשיתו בחיפוש ברשת בטיסה נמוכה ב- Google Earth,בחירת אזורים מועדפים ושאיפה לכלול בחופשה בונוס תרבותי כלשהו בנוסף לפעילויות השטח המגוונות האהובות על רובנו.
בטיול זה שהחל בסוף חודש יוני בחרנו להתחיל בפארק Acadia Park הנמצא במדינת מיין,להמשיך לוורמונט לעיירה קטנה בשם: Stowe אשר בהרים הסמוכים לה שוכן הלודג' המופלא של משפחת פון טראפ הידועה עליה מבוסס הסרט: צלילי המוסיקה : Trapp Family Lodge כמו כן יציאה לשייט לוויתנים התכנון המקורי היה לעשותו במיין, וביום הראשון בדרך למיין לבקר במרכז לפיסול סביבתי בשם: Storm King Center הנמצא ב- Mountville במדינת ניויורק.
לאחר שהעמסנו את התיקים הקטנים והגדולים,ריססנו נגד גוקים ושאר אורחים בלתי קרואים,סגרנו ברזים,מכסי אסלות,זרקנו שאריות,נעלנו חלונות ודלתות ובדקנו שלא שכחנו כלום -אחרי כל אלה, אווריריים וטובי לב יצאנו לדרך הארוכה צפונה. האוטו עמוס כהלכה,הבן הבכור מתיישב בכיסא הנהג,מחבר את הנייד שלו מהארץ בחיבור המתאים לשקע הנכון ברכב ומשמיע את הפלייליסט שלו. חלק מהשירים מוכרים לנו מהחופשה הקודמת לקורסיקה ואיטליה וחלקם חדשים,אני נהנית מהבחירות המוסקליות שלו. נזכרת איך בטיול האחרון שלנו באמריקה ישב בספסל האחורי קרא בספר הדגלים השלם שקיבל מתנה ליומולדתו השביעית ובחן את יכולתנו לזהות דגלים ממדינות נידחות.הפעם קיבל חופשה מיוחדת מהצבא כחייל בודד והגיע לטיול עם החברה שלו ושניהם נראים מאושרים. ביד אחת מצמיד לשמשה הקידמית את 'ראסל'- מכשיר הג'י פי אס שלנו המדבר במבטא אוסטרלי,כשמדליקים אותו מיד מבקש מאיתנו בנימוס לצאת לדרך ראשית. מאחור יושבת בתנו הצעירה שבטיול האחרון שלנו באמריקה ישבה בכיסא תינוק מוגבה והתבוננה סביב בעיניים פקוחות וחיוך רחב תוך כדי שתיית חלב ונישנוש השמיכונת הוורודה שלה. הבוקר יושבת מאחור בפנים זעופות, טוענת שהשיער שלה נראה זוועה משום שלא היה לה זמן לגהץ אותו לפני שיצאנו מהבית, דבר שיכול להיות מוכרז כאסון לאומי כשאת נערה בת 12. חברתו של בני מנסה לדבר לליבה כאחות גדולה ונראה שמשתלבת מיד בהוואי המשפחתי. הפעם לא יעזור הדיסק המוכר של פרפר נחמד נראה לי ש- Coldplay והשיר Viva La Vida יעשו את העבודה. בהמשך כששמענו דיסק של הגשש החיוור,סיפרתי לילדים שאבא בצעירותו היה מופיע בקיבוץ עם עוד שני חברים כתזמורת בצורת בשירי הגשש החיוור, כך מצאנו עצמנו שרים את 'שירת הבירבור' כשהבנים לומדים בעל פה את המילים והקישורים ומתחלקים בתפקידים. הנסיעה ארוכה ומתמשכת על כביש 95 בארצות הברית של אמריקה ברכב טויוטא יפני המיוצר בארה"ב והשירה הכי ישראלית שיש מתוצרת הגשש החיוור,זר אולי לא יבין זאת, אבל למי אכפת העיקר שאנחנו מבסוטים. הבן הצעיר היום סטודנט בקולג' ישן כעת בספסל האחורי יען כי בילה עד אור הבוקר עם חבריו הטובים אולי כדי להטעין מצברים לקראת השהייה הממושכת בחברת ההורים. בטיול הקודם שלנו בארה"ב היה היה שר שירים חביבים כמו השיר על חמישה קופים ומה עלה בגורלם כאשר תנין מזדמן עבר בדיוק באזור בו שיחקו...בן זוגי ואני שבטיול הקודם אחד מאיתנו נהג והשני העסיק את הילדים נהנים כעת מנסיעה נטולת נהיגה והכרת תודה לחיים לאלוהים על שכולנו יחד נהנים ומבלים. התחנה הראשונה הייתה: גן הפסלים Storm King Art Center בניויורק.
מדובר במוזיאון בלתי שיגרתי אשר עבודותיו אינן מוגבלות בין קירות מוזיאון אלה מצויות בין כרי דשא רחבים שדות ירוקים במקום קירות לבנים ישנם עצים גבוהים,גבעות מעוגלות,ושמיים כחולים המהווים תחליף מופלא לתקרה. ישנו דיאלוג מתמיד בין הפסלים לסביבה בה הם נמצאים והתמונה משתנה כל העת בהתאם לשעה לעונה ולמזג האוויר. במקום ישנן עבודות של הנרי מור,אלכסנדר קלדר,רוי יכטנשטיין,אלכסנדר ליברמן,מאיה לין ,מנשה קדישמן ועוד.. דרך נחמדה להכיר את המקום היא לקחת את הרכבת היוצאת מהאזור של המבנה המרכזי ומלווה במדריכה והסברים המקנים מושג רחב על האמנים העבודות והמתרחש במקום ואחר כך לטייל ברגל בין הפסלים הביקור במקום היה מהנה ומרשים,את כל הפרטים תוכלו למצא באתר המצ"ב.http://www.stormking.org/visitor_information.htmlsitor_information.html

התחנה הבאה שלנו הייתה העיירה המקסימה: Bar Harbor זו עיירה תיירותית השוכנת סמוך לפארק אכדיה ומציעה מגוון אפשרויות בילוי,לינה ואוכל בהתאם לרצון ולמגבלות התקציב.התאכסנו ב- Atlantic Eyrie Lodge בקומה השלישית,מהחדרים שלנו נשקף נוף מרהיב,האירוח כלל ארוחת בוקר אמריקאית סבירה, האנשים נחמדים אבל זרם המים במקלחת היה דליל ולמרות בקשתנו לא טופל כהלכה. אתר המלון: http://www.atlanticeyrielodge.com/ מלבד זאת החדר היה גדול נעים ומרווח ואפשר שינה עמוקה וטובה אחרי הנסיעה הארוכה.

למחרת התייצבנו רעננים במרכז המבקרים של Acadia National Park מוכנים להתחיל להלך בשבילים. הפארק שנוסד בשנת 1916 היה הפארק הלאומי הראשון שכל אדמותיו נתרמו על ידי אזרחים פרטיים. הפארק ממוקם על אי בשם: Mount Desert Island מדהים ביופיו ומתהדר ברצועות חוף זהובות השוכנות למרגלות צוקים תלולים,האוקיאנוס נשקף מכל פינה ואגמים קטנים וגדולים מפוזרים כנקודות חן בכל פינה, סוג של גן עדן לשוחרי טבע ואוהבי החיים. *פרטים על המסלולים תוכלו לקרא בנספח נפרד שכתב בני הבכור.מומלץ להתייעץ במרכז המבקרים לגבי דרגות הקושי משום שישנם מסלולים תלולים בהם נעזרים בסולמות נעוצים בסלע וישנם שבילים חביבים בינות עצים ירוקים ומים רבים. בקייץ הכל פורח בשלל גוונים זו חגיגה לעיניים ושמחת הלב.ביום השני כשהגענו לאחד החופים,התערב בני הצעיר שהוא מסוגל להכנס למים הקפואים למרות שהיה גשום באותו היום והטמפרטורה של המים באוקיאנוס באזור זה קרה מאוד גם בחודשי הקייץ. בעודי מצלמת ומודאגת מההשלכות הבריאותיות הצפויות לאחר הרחצה במים הקפואים ומשום שאין דאגות קטנות ביתי הצעירה קפצה מיד אחריו ראש היישר למים הקפואים וכך מצאנו עצמנו בדרכנו חזרה למלון לייבש את החוויה ולקוות שלא יהיו הצטננויות. האתר של הפארק: http://www.nps.gov/acad

למחרת יצאנו לשייט קיאקים היוצא מנקודה בלב העיירה בה ישנה תופעת גאות ושפל מיוחדת במינה.לקראת הצהריים כשהגענו למקום נראה המקום כחוף רגיל לכל דבר בשעות בין ערביים כשחזרו החברה מההפלגה היה המקום רצועת חוף וקרקעית הים חשופה לנסיעה ברכב ,אופניים וטיול רגלי. זה פשוט מדהים לחוות את השינוי הדרמטי המתרחש במהלך כמה שעות.
להשכרת הקיאקים בחרנו בחברה קטנה יחסית בבעלות בחור בשם ברשם המלווה את השייט כמדריך.
הוא בחור שקט ויסודי המחזיק בכל אישורי הבטיחות הנדרשים ומקפיד לשמור על איכות הסביבה בכל ההתנהלות סביב השייט.
האתר של ברשאם :http://www.acadiaparkkayak.com/Home_Page.html Sea Kayak Tours

לאלו מאיתנו שלא יוצאים על קיאקים מציעה העיירה Bar Harbor שפע גלריות, חנויות, בתי קפה נחמדים ומסעדות רבות.
הכל באווירה מתוצרת מקומית הכוללת לובסרטרים,אוכמניות - Bluberry מהן מכינים מרקחות,שוקולדים סירופ ליקר ושלל מעדנים אותם אפשר למצא בכל פינה בעיר.
ערב אחד ישבנו בקפה לומפוק, זהו בר קפה נחמד המציע אפשרות לשחק Bocce Ball שזה מאין משחק כדורת חביב ולאחר כמה משחקים התבדחו הבנים שלי שאולי כדי להצליח במשחק המוזר הזה צריך להיות שיכורים .http://www.lompoccafe.com/ עם זאת דבר טוב נוצר מהשהייה הממושכת בבית הקפה,בשיחה שניהלתי עם צעירים מקומיים וסיפרתי על כוונתנו לצאת לשייט לוויתנים ,סיפר לי בחור שעבד בעבר על ספינה כזו שבשבוע הזה הסיכוי למצא באזור הזה ליוויתנים נמוך מאוד שהעונה מתחילה ממש באמצע יולי ואוגוסט והציע שנבדוק ב- Cape Cod שם הסיכויים גבוהים יותר כעת. החלטנו לשמוע בעצתו. לאחר כמה לילות וימים קסומים של טיולים ובילויים בפארק ובעירה יצאנו לקייפ קוד.
אתר החברה שהפלגנו איתה: http://www.whales.net/ הספינה שלהם גדולה ומכילה כשלוש מאות וחמישים נוסעים. בתחילת ההפלגה לא ממש הבנתי למה המליצו לנו בטלפון להצטייד במעילי רוח/גשם,היה זה יום יפה מזג האוויר היה מושלם נעים וחם.התמקמנו בחלק הקידמי של הספינה,הנוף היה מקסים ראינו כפרים קטנים השוכנים על רצועת החוף כשהדרך היחידה להגיע אליהם היא דרך הים בסירה.מקומות קסומים שבראותי את יופיים חשבתי על האנשים הגרים חיים שם וודאי לא יודעים מי זה אחמדיניג'אד,אין עליהם איום קיומי כלשהו מהשכנים שלהם וגם לא נהרגים שם בתאונות דרכים כי אין מכוניות בקיצור אי של שלווה שבקצהו נמצא מיגדלור מקסים.קייטלנד המדריכה של ההפלגה,עמדה על גשר הסיפון ופצחה בהסברים חביבים מטובלים בסיפורים על האנשים והאזור וכעבור זמן מה הזהירה אותנו שהספינה מתחילה להגביר מהירות על מנת להגיע כמה שיותר מהר למקום בו הסיכויים גבוהים לראות לוויתנים. ככל שהפלגנו מהר יותר כך האפירו השמיים והערפל החל להשתלט על כל חלקה בהירה.רוח מקפיאה ניפחה את מעיל הרוח שלי ובאחת נראיתי כמו בלון ניסוי העומד על הסיפון ומאיים לעוף בכל רגע לחלל האוויר. בן זוגי והילדים נשארו יושבים בחלק הפנימי של הספינה ולא הבינו על מה המהומה בחוץ ואילו אני חייבת לחוות מקרוב את הרעיון שאני קופאת מקור בחודש יולי! ככל שהתקדמנו לעומק האוקיאנוס הפתוח כך נהיה קר ברמות שקשה להאמין. בשלב מסויים נעצרה הספינה וקייטלנד הסבירה שכעת עלינו לחפש סילון מים או להקשיב לצליל נשימות כבדות וכך נוכל לזהות היכן שוחים הליוויתנים.הסיפון התמלא בכל האנשים שהיו בפנים,כולם מצוידים כהלכה בכל אמצאי הצילום הקיימים ,מנסים לזהות משהו בתוך הערפל הכבד ששרר באזור. לפתע ראיתי משהו שחור מרים חלק גוף וצולל למים,הינה קראתי בהתרגשות וצילמתי מכל זווית אפשרית.זה היה לוויתן מסוג המפבק שהיה בלתי מרשים ולא נתן הופעה כלשהי שהצדיקה את המאמץ שעשינו לכבודו. במחנה שלנו היתה אכזבה שכן קיווינו למשהו מרגש יותר.כששיתפתי את קייטלנד בתחושה שלנו,אמרה לי שהצוות מאוכזב גם הוא ושנקבל Rain Check המקנה לנו אפשרות לבוא להפלגה נוספת מתי שנוכל ללא הגבלת זמן. לקח לנו בדיוק שנייה להחליט שחוזרים לכאן כעבור שבוע בדרך חזרה הבייתה מוורמונט.

הרגעים הקסומים מגיעים תמיד בהפתעה,בשבת לפני חודשיים בערך בעודי מזפזפת בערוצי הטלוויזיה השונים מחפשת משו נחמד נעצר השלט על הסרט 'צלילי המוסיקה' ובפעם המי יודע כמה מצאתי עצמי מייללת שוב לצלילי השיר:Edel Weiss וקולו הקטיפתי של כריסטופר פלמר.בהפסקת הפירסומות עם טישו ביד מופיעה על המסך פרסומת חביבה המציעה חופשה בלודג' הקסום של משפחת פון טראפ בעיר Stowe במדינת ורמונט.להפסקת הפרסומות הבאה כבר חיכיתי מצוידת בכלי כתיבה בציפיה לשידור חוזר של הפרסומת ואכן כך היה וכעת רשמתי את הפרטים. בסיור קצר ברשת הסתבר לי שאכן מדובר במשפחת פון טראפ המקורית עליה מבוסס הסרט האגדי צלילי המוסיקה. בשנת 1927 נישאו הברון - ג'ורג' ומריה שהפכה בן לילה לאם לשבעת ילדיו לימדה אותם לשיר ובתיווכו של כומר מקומי החלו להופיע כזמרי פון טראפ. .בשנת 1929 נולדה להם בת בכורה בשם רוזמרי,בשנת 1931 נולדה אלינור ובשנת 1939 היגרה המשפחה לאמריקה שם נולד בנם יוהנס פון טראפ, הם הופיעו תקופה באמריקה ובשנת 1942 היגיעו לוורמונט לאיזור ההרים של Stowe רכשו אדמות במתחם עליו נמצא הלודג' עד היום. בשנת 1956 התקיימה ההופעה האחרונה שלהם בארה"ב. בשנת 1959 מועלה לראשונה בברודווי המחזמר צלילי המוסיקה בכיכובה של Mary Martin באותה שנה מחליטה המשפחה להתמסר לתחום האירוח בלודג' המשפחתי בוורמונט. מידע על המשפחה וסרט תיעודי בכיכובה של מריה האמיתי אפשר לראות כאשר מתארחים בלודג' וללמוד מפיה של מריה, איך פגשה לראשונה את המשפחה,איך החליטו להינשא ועוד סיפורים מענינים.ישנם פרטים הדומים לסרט וישנם קטעים שונים ומפתיעים שאינם מופיעים כלל בסרט. בזמן הווה הלודג' המנוהל היום על ידי הנכד של מריה בנו של יוהנס ואשתו היפה מטופח לעילא ולעילא, המתקנים במקום בסטנדרטים גבוהים והניחוח אירופאי למדי. ומסביב תפארה של הרים ירוקים ונוף מדהים ביופיו. התאכסנו בגסט האוס פינתי במיקום מעולה קרוב לספא לבריכות ולמרכז הספורט. במתחם הלודג' נמצא בית קפה אוסטרי המציע מאפים מעולים אותם ניתן ללמוד להכין בסנדאות אותן מעביר השף בתשלום לאורחי המלון.הסלטים בויטרינה החזירו אותי באחת לימי ילדותי למקרר האמקור 10 שאיכסן בכל שבת את סלט תפוחי האדמה במיונז,סלט סלק עם בצל וחומץ,סלט עוף מכובס ועוד. במתחם הלודג' מגדלים פרות חומות ומדושנות גינת תבלינים ופרחים כולל Edel Weiss המפורסם שאינו מרשים בכלל כמו השיר או כריסטופר פלמר.פרטים נוספים באתר: http://www.trappfamily.com/
באחד הימים החליטו בני משפחתי לצאת למסע מאתגר המתחיל בפסגת הר מנספילד ומסתיים באגם מנספילד הנמצא בקירבת הלודג'. יצאנו לדרך בשעות הבוקר המוקדמות,ערפל סמיך כיסה את הפסגה ואני כאחת שאינה חובבת מסעות מפרכים נהגתי בדרך לפיסגה וחזרה שהייתה די קשה בפני עצמה. זוהי נסיעה בכביש אגרה 20$ לרכב ומקבלים cd עם הסברים נחמדים על הדרך ההר ועוד, הבעיה היתה שככל שעלינו גבוה כך הסמיך הערפל עד שהיה קשה ממש לראות. בראש ההר כשאני נרגשת מתקשה להאמין שהגעתי עד הלום ומשאירה את בני משפחתי בראש הפיסגה מצוידים היטב ומוכנים למסע. הנהיגה בירידה התלולה בכביש הכירכרות המתפתל והצר היתה מאתגרת למדי משום שלא ראיתי ממטר. הדלקתי את הדיסק המעצבן עם ההסברים וכשלא הרגיע אותי התחלתי לשיר בקול את 'אנא בכוח' מתוך הנחה שאם יש אלוהים הוא בטח גר באזור הזה ואולי יוכל יעזור לי להגיע בשלום.אכן עזר,בשלב מסויים התפזר הערפל והכביש הפך מסרט אימה לסתם ירידה תלולה ומלחיצה. הטיול המרגש הסתיים בטבילה משותפת בספא החיצוני בשיחה קולחת עם אורחת נחמדה מורג'יניה ששיתפה אותנו במסעותיה בעולם,הבטחנו לעצמנו לחזור למקום הקסום הזה אולי בחורף בעונת הסקי.
למחרת בדרך חזרה הבייתה התייצבנו להפלגה נוספת בקייפ קוד. הפעם זכינו ביום בהיר הרבה פחות ערפילי מה ששימח מאוד והבטיח טובות לבאות. אכן זכינו להופעות מדהימות של לוויתן מסוג המפבק שהשוויץ בשעת סעודה והפליא בגיחות מעל פני המים כשהוא פותח לוע בגודל של בריכת שחייה, היה כל כך קרוב אלינו שיכולנו לטפל בחוטים האלו שיש לו במקום שיניים. ההתרגשות היתה גדולה קייטלנד המדריכה הסבירה שאנו זוכים במחזה נדיר, כולנו התרגשנו יחד עם מלא אנשים שעמדו על הסיפון והתרגשו איש איש בשפתו. החוויה נתנה לנו כוח לצאת לדרך הארוכה והרבה הביתה לרוקוויל מרילנד ארץ השימחה שתאכסן אותנו עד החופשות הבאות עלינו לטובה.

רשמים שכתב בננו הבכור על המסלולים.

מסלול סובב אגמים – Acadia
הפארק נמצא על אי הנקרא Mount desert island, יש לפארק עוד כמה שטחים על איים אחרים אבל זה מן הסתם החלק הגדול והעיקרי שלו. האי הגדול "חצוי" לשניים ע"י פיורד המחלק אותו לשני חלקים מזרחי ומערבי, החלק שנדבר עליו הוא החלק המזרחי של האי בו נמצאת גם העיר: Bar Harbor
זהו הטיול הראשון שעשינו אחרי שינה טובה במלון ביום הראשון שהגענו לפארק..
הטיול היה בשני אגמים Lower Hadlock Pond, Upper Hadlock Pond. האגמים ממוקמים בפינה הדרום מערבית של הצד המזרחי של האי.השביל מתחיל בצד הדרומי של האגם עובר ביער לאורך האגם, אין בו קטעים קשים בחלק הראשון אבל בימים גשומים יכול להיות חלק ובוצי. לאחר הליכה נעמה בשביל לאורך האגם הגענו לצד הצפוני שלו כאשר התגלה לעיננו מפל מרשים המהווה צומת בין שני שבילים אחד היוצר מסלול מעגלי לחזור לחניון הראשי והשני מתפתל בערוץ המחבר בין שני האגמים. המסלול לאורך הערוץ מאתגר יותר ובנוי פחות טוב. ראשית אין דרך לצאת ממנו יבשים משום אופי הצמחייה בערוץ וחלקי דשא הצפים במים כמו סוג של מלכודת וכאשר דורכים עליהן נרטבים אבל זה לא שבר אותנו. כמו כן לקראת סיום ישנן שתי בררות האחת: לחצות את הנחל ולהירטב כהוגן והשנייה להקיף משמאל אבל גם שם יש מים לסיכום היה זה מסלול רטוב מאוד וממלא לא הטריד אותנו כי ירד גשם באותו היום. לאחר החצייה מגיעים לאגם העליון,המסלול מתחיל ממש יפה לאורך האגם כשגם רואים אותו טוב וגם הולכים ביער יפה על מסלול העשוי משטחי עץ צרים יחסית אז כדאי להיזהר, לאחר הקטע הזה השביל מתרחק קצת מהאגם ומגיע לגשר מעל ערוץ נחל שהוא חלק מתוך שביל אופניים – דרך סלולה בנקודה הזו טעינו והמשכנו על שביל האופניים במקום לחצות את השביל ולהגיע לשביל ההמשך מהצד השני משם מגיעים לכביש הראשי, לסיכום נהנינו מהחוויה של הליכה ביער בגשם והיה ממש נחמד.
מסלול הכוורת – Beehive – Acadia
שמו של המסלול ניתן כנראה משום שהפסגה מזכירה במראה כוורת.
המסלול מתחיל מהחניה של חוף: "Sand Beach" שם נמצאת נקודת היציאה והמסלול מתחיל בעליה קלה יחסית בערך חצי קילומטר עד שמגיעים לפיצול זו ניתן לבחור האם לטפס על ההר או להקיף מסביב ולרדת בירידה מאתגרת יותר. אנחנו בחרנו באפשרות השנייה. מתחילתו של הטיפוס ישנם חלקי ברזל שתפקידם לעזור למטפסים הם דומים לסולמות קטנים.הטיפוס היה נחמד והנופים מדהימים כל עוד אין ערפל מסביב.הטיפוס הזה לא מתאים לבעלי פחד גבהים. כשהגענו לפסגה חיפשנו את המשך המסלול המוביל לאגם הנקראThe Bowl זהו אגם ממש יפה המוקף עצים ונמצא בלהב ההרים והנוף היה מדהים ובהחלט היה שווה הגיע לשם, לאחר מכן המשכנו בשביל על שפת האגם עד שנכנס למעבה היער ליד ערוץ מים זכים – מלאנו את הבקבוקים במים טעימים להפליא ומשם חזרנו לנקודת ההתחלה לחניון.
מסלול נחמד המשלב אתגריות עם נוף יפה לא ארוך מידי ובהחלט שווה.
טיולי אופניים בשבילי הכרכרות – Acadia
השכרת אופניים לחצי יום עלתה כ- 16 דולר וליום שלם 22, אנחנו הגענו מאוחר יחסית, כיוון שאי אפשר להחזיר את האופניים אחרי שעת הסגירה, לקחנו את האופניים לחצי יום + לילה מה שיוצא 21 דולר. בחרנו מסלול והתייעצנו עם העובדים בחנות על מנת לקבל חיזוק לבחירה שלנו.
שמחנו לגלות שישנם אוטובוסים הפועלים חינם ברחבי הפארק מתחילת עונת התיירות ועד סופה. לנו היה מזל והם החלו לפעול בדיוק ביום שהגענו.ישנם 7 קווים וניתן להעמיס 6 זוגות אופנים על אוטובוס אחד. לקחנו אוטובוס לאגם הנקרא Jordan's Pond , המסלול היה מאוד יפה, הוא מתחיל בעליה קצת ארוכה אבל הוא בלי ספק לא מסלול של "מיטיבי אופניים" אלא מסלול לאנשים היודעים לרכב ולא יותר מזה. לאורך המסלול נהנים מחציית נחלים, אגמים, ונופים ממש יפים. המסלול שלנו החל בצד המזרחי של Jordan Pond והמשיך לצד המערבי של Eagle Lake , בנוסף עברנו כמה אגמים קטנים ומשם הגענו עד למלון שלנו.זה היה מסלול ממש יפה, לא קשה מדי ומאוד מומלץ למי שאוהב אופניים ונוף יפה.
שייט קיאקים - זה כנראה אחת האטרקציות הנחשבות יותר של הפארק. לנו יש ניסיון קודם בשייט אבל אין צורך בניסיון כלשהו כיוון שמקבלים הדרכה במקום.אנחנו עשינו סיור פרטי עם מדריך צמוד משום שלא רצינו לצאת בקבוצה גדולה ולא מוכרת אלה בקבוצה אינטימית ומוכרת. זו הייתה החלטה מעולה שכן שכרנו קיאקים טובים עם ציוד טוב המתאים למקום והמדריך היה מאוד מקצועי.
חשוב לי לציין שהמים ממש קרים! מה שהופך את האפשרות להתהפך למפחידה עוד יותר. המדריך מבין זאת היטב ומספק הסברים טובים איך להימנע מהתהפכות ומה לעשות במצבי לחץ, מה שהיה מרגיע מאוד. הייתה נקודה אחת בה עברנו בין איים שהיו גלים יותר גבוהים והיה טיפה מפחיד אבל סה"כ זכינו בים שקט. השייט היה מהנה מאוד,זכינו לראות כלב ים קטן שוחה מה שהיה ממש מגניב,חתרנו בערפל ובשמש ועצרנו לחניה של חצי שעה על אחד האיים,לסיכום היו אלו 3 וחצי שעות בהן חתרנו לשלמות ונהנו מאוד.
וורמונט –מסלול מפלים.
הגענו לוורמונט לאזור שבחורף משמש כאתר סקי,זהו איזור מדהים והיינו במלון עוד יותר מדהים, ביום הראשון לא טיילנו אלה נהנינו מהמלון. וביום השני יצאנו בעקבות מאמר מעיתון מקומי על מסלול המפלים המומלץ גם בימים גשומים והם תוארו כמסלולים קצרים אך רטובים. המפל הראשון שהגענו אליו נקרא Moss Glen Falls זהו מפל גדול ויפה ונגלה לעינינו לאחר הליכה קצרה יחסית. ישנם כנראה מפלים נוספים אליהם לא הגענו כי הסתפקנו בזה. המפל השני נקרא Sterling Falls זהו ערוץ נחל אדמדם אולי בשל המינרלים המצויים בו, המסלול הוא אחד מדהימים שראיתי, הלכנו ביער לאורך הנחל, כל הדרך בדרך קלה מאוד ומושקעת עם גשרים והסברים לאורכה, הנחל מדהים והמפלים למרות שאינם גבוהים הם מאוד מרשימים. הנחל מתפתל בזיגזגים וקשה לתאר במילים פשוט צריך להגיע ולראות.
Mount Mansfield - Stowe
זהו המסלול הארוך ביותר שהלכנו, אורכו נע בין שבעה לשמונה מייל. נקודת היציאה שלו הייתה מהפסגה השנייה הנקראת: Nose ומגיעים אליה על דרך בתשלום Tall Road דרך תלולה ומפותלת.
לצערנו היה ערפל כבד ובתחילת המסלול לא יכולנו לראות את הנוף שהסתתר שם.
בירידה היה לנו חלק תלול אותו ירדנו בעזרת סולמות עשויים מעץ וסלעים עליהם היינו אמורים להחליק ולא ידענו את זה מראש. זהו מסלול ברמה גבוהה, מאתגר,יפה ומהנה.
המשכנו בירידה דרך היער ועד לאגם מנספילד - Mansfield Lake שזה בערך 6 מייל ואז המשכנו עוד מייל עד שתפסתי טרמפ עם אנשים טובים שהקפיצו אותי ללודג' כדי שאוכל להביא את האוטו .
טיפים
בקיץ יורדים גשמים באזורים אלו לכן כדאי להיות מצוידים במעיל גשם מאיכות טובה שיגן מפני רטיבות ויהיה נוח להליכה, כמו כן כדאי לנעול נעלי הליכה איכותיות שאינן חדירות למים.
להצטייד במים ואוכל ומפות מפורטות של המסלול,משקפת וכמובן כובעים לא לשכוח להביא כובע.