את ראש השנה בילינו בבקתה בלב היער באזור אדירונדק עם חבר ילדות של הרגוע ומשפחתו המתגוררים ברוד איילנד ואחת לכמה זמן הם מחליפים את ביתם עם משפחה באזור בו הם רוצים לבלות. הפעם בחרו באדירונדק אשר במדינת ניו-יורק, אזור קסום שופע מים ומסלולי טיולים נפלאים. אושר גדול שהזדמן בחלקנו לבלות איתם את ראש השנה אך בכך לא תמו נפלאותינו, בננו החייל קיבל מיוחדת כדי לבלות איתנו את החג.
יצאנו לדרך, מדובר בנסיעה של שמונה שעות נטו מביתנו ועד הבקתה בהרים, בדרך לשם אספנו את הבן שנחת בשדה התעופה ניו-ארק. המיניוואן נאנק מהמסע הכבד שהעמסתי עליו שלא יחסר כלום כדי לפנק את הבן שלא זוכה לכך בשבתות וחגים אחרים. בדרך הארוכה מהשדה לבקתה סיפר הבן על חוויות, מסעות, החברה ועוד, הכל בסלנג צבאי שלא הבנתי : "אז אמרו לו מה אתה נטרק כמו סוס מת - נטרק- זה נשכב במקום ללכת ולסוס מת כנראה אין כבר כוח ללכת...
או כל הלילה הלכנו והתעפצנו- כלומר ניקרנו שזה נרדמנו כמו שאנחנו, כי עפיצות זאת עייפות צבאית.
מידי כמה דקות הושטתי יד כדי לגעת בו מאז חודש מאי לא התראינו ולמרות שמדברים הרבה בטלפון זה אחרת להיות כעת במרחק של חיבוק ונשיקה. בחצות הגענו לבקתה באדירונדק, את פנינו קיבלו לולה וסמי הכלבות המתוקות שהרימו את הבית בנביחות שמחה וגיל שהתחרו ביללות וצווחות שנשמעו מחיות הבר במעבה היער. למחרת בבוקר התעוררתי מניחוח קפה שהכינה מריה ושפשפתי את עיני כי נדמה היה לי שהגעתי לבית של מיץ פטל. הבקתה ציורית מפנים ובחוץ, מהחלון נשקף יער עבות שערפילי הבוקר מוסיפים לו נופך מסתורי ומסקרן. שלחנו את הבנים להביא חלב, משימה מאתגרת משהו כשאתה מתגורר בלב היער, במיוחד אם האינטואיציה הגברית מובילה אותך בדיוק לכיוון ההפוך..כעבור שעתיים הם חזרו עם החלב. מריה ואני שוקעות בשיחה בין השאר על התדריך הפרטני שקיבלה מבעלת הבית בכל הנוגע לתפעול ותחזוק הבקתה האורגנית אקולוגיות בה אנו שוהים. את המטבח צריך לנקות בספריי חומץ את האמבטיות בסודה לשתיה, את הירקות לזרוק בקומפוסט הנמצא ליד גן הירק האורגני בחצר, המצעים אורגנים וכובסו בחומרים אקולוגים, בפינת הישיבה פזורים מגזינים לחיים בריאים שעלעול קצר בהם מביא אותי לקוצר נשימה וחרדות קיומיות לגורלנו על הכדור בו אנו חיים. יצאנו למסלול קצר בסביבה, תודה לאל ולרוני החבר שלנו שהגיע עם טנדר ואפשר לנו להגיע לאזור ממנו מתחיל המסלול, האמת, לא חיבבתי את המסלול מהרגע שראיתי את הגשר הצר עשוי שתי סנדות עץ רופפות שעלינו לחצות רק כדי להתחיל לצעוד בו, בנוסף הגענו לא מוכנים לכנס יתושי אדירונדק שתקפנו ללא רחמים מהרגע שיצאנו מהרכב הקריר והממוזג. מריה ואני הלכנו במאסף עם הכלבות המשולהבות מהטיול בשבילי היער עד שהבחנו ברגוע שהתקדם לעברנו בצעדים קלילים, מה קורה אני שואלת, אי אפשר להמשיך במסלול בגלל השטפונות שסחפו את הגשר וכעת מתקנים אותו, ניכר על פניו שדי מאוכזב.אני מודה בלב לאלוהים שירד נמוך וחילץ אותי מהחוויה המגרדת, חבל, אני אומרת בקול, דווקא מאוד רצינו להמשיך...אגב הדבר היחיד שלא גרד לי באותו הרגע היו הגבות. חזרנו לבקתה האקולוגית למקלחת חמה ואורגנית שהיתה מרפא ומרגוע לעור המגורה. בצאתי מהמקלחת הבחנתי בחיית יער מפוחלצת הסורקת אותי בעיניים בוחנות. העיצוב כאן מושקע ומתאים לסביבה- ריהוט עץ כבד, חיות יער מפוחלצות וממולאות ואווירה חמימה. אני רוצה במבי כזה לתלות בחדר שלי בארץ מבקש הבן החייל, מיד אני תכף יוצאת למכולת ומביאה לך אחד.
מאוחר יותר ישבנו לסעודה חגיגית ביתית שכללה כבד קצוץ, חלה שזופה מהתנור האקולוגי ועוף ברביקיו שרץ בחופש. הליווי המוסיקלי של הערב כלל סימפונית יללות תנים וצווחות ציפורים שנשמעו קרובות ומפחידות. את הבוקר למחרת פתחנו בארוחת חומוס חם תוצרת ביתית ופטרוזיליה אורגנית שנקטפה זה עתה מהגינה, הבן מבסוט מהפינוק והניחוחות קרבו אלינו את השכנים שהגיעו בטרקטור ולקחו את הילדים לקטיף תפוחים שהותיר אותנו עם שק תפוחים אורגנים מנוקדים באדמומיות ועקוצים משלל חרקים. אחר כך יצאנו לעיירה בשם לייק פלאסיד השוכנת לצידו של אגם באותו שם. עיירה מתוקה, חנויות קטנות ואוטנטיות, גלריות, בתי שוקולד וקפה, כולם ברחוב הראשי. ישבנו בבית קפה קטן וחמים על גדת האגם, הרגוע תירגל הרמת רגליים על רקע האגם - היה טעים ונעים הילדים שיחקו במשחקים והבנות יצאו לקניות-מושלם. בסיום החופשה נפרדנו מהבקתה לאחר שניקינו לפי ההוראות האקולוגיות וכאן מותר לגלות שמאז אני חברה טובה של חומץ וסודה לשתיה, ביתי בוהק מניקיון, נטול רעלים ולמקרר שלנו נכנסות רק פרות שלכחו עשב ירוק במרעה ותרנגולות מאושרות שרצו בשדות החופש. מהרגע שחזרנו הביתה הסתכלתי על השעון וביקשתי שלא ימהר כי הזמן טס ואיתו הבן שחזר לארץ, לצבא, למסע כומתה ושוב יעברו כמה חודשים עד שנהיה במרחק חיבוק ונשיקה. 
כעבור כמה ימים הגיעו אחותי והבת שלה שעומדת לקראת גיוס לביקור בן שלושה שבועות. היו אלו שלושה שבועות בהם חווינו שלכת, שמש, שלג, שקד, שירה, שמחה ושעה נוספת לישון בעקבות הזזת השעון, בקיצור היה שין מאוד. סוף השבוע הראשון השלכת היתה בשיאה כשיצאנו לטייל בשיננדואה, הרכב רעד מהצחוקים והבדיחות המשפחתיות שזר לא יבין, בת אחותי מוכשרת ומצחיקה וחקיינית מאין כמוה כל שאלה שאני שואלת היא עונה בקולה של סבתא חנה בריש גרונית ואנחה שנמתחת לאורך התשובה מה שמכניס את כולנו להתקפות צחוק ופלאשים של זכרונות ילדות ממושב אלוני אבא שהיה עשיר בטיפוסים צבעוניים. כשעצרנו בדוכן התפוחים של בוב ג'נקינס בדרך לפארק שאלה אחותי אם אני זוכרת את מכונת הסיידר שהיתה במחסן של ינקו שהיה אספן כפיתי של אלטע זאעכן ולמחסן שלו קרא "הבוטיק של ינקו". בנוסף היה מחלק חלב בכל בוקר רכוב על עגלה רתומה ליצחק הסוס עמוסה בכדים כסופים מלאים בחלב טרי. אימא היתה יוצאת לקראתו לבושה בחלוק שעוטף כותנת ומבקשת שימזוג לה חלב מכד חדש. זאת היתה משאת נפשה של כל אם בימים אלו, יען כי ינקו לא הצטיין בהרגלי ניקיון וברור היה שחלב מכד חדש יהיה צלול יותר ופחות מפתיע. ינקו היה מוזג את החלב ועיניו נשואות ל"מרפסת" של אימא שנשקפה מבעד לחלוק וצועק בקול :חלבהלה' מי רוצה חלבהלה'. קנינו ארגז תפוחי גרנד סמיט בחמישה דולר שהפכו מאוחר יותר לשטרודלים נימוחים מבצק פילו, זאת מומחיות של אחותי הבשלנית המדברת בגוף ראשון עם העלים הדקיקים. 
המסלול בשינדדואה היה קסום, השלכת היתה בשיאה ובעודנו הולכים חזרה ממסלול הפסגה ואני יורדת לאיטי בגלל בעיות ברכיים לוחשת לעברי בת אחותי "אלטע זאכן...אלטע זאכן.." ירדנו בצחוקים רמים כשעברו מולינו כמה נשים וביקשו את "מה שלקחנו"..לך תסביר להם שאחרי ילדות באלוני אבא לא צריך אמצעים מיוחדים כדי להתפקע מצחוק. בקטע אחר של היער הקסום עצרנו לצלם את העצים הדקיקים והגבוהים, בעודי מכוונת את המצלמה מציצות אחותי והבת שלה מאחורי העצים כמו שחקניות בסרט בוליוודי וצווחות בקול גבוה: " צטני מנגו" "ציקן טיקה" "וורי ספייסי" במבטא הודי כבד - מחזה הורס !
בדרך חזרה נעמדנו בפקק לכבוד 3 דובים שחצו את הכביש זה היה מדהים, אמא דובה נעמדה באמצע הכביש ועצרה את התנועה כדי שהגורים יחצו בבטחה, הרגוע יצא לצלם את הפלא השחרחר אבל כבר היה מאוחר. את יודעת כמה פעמים הגענו במיוחד לחפש דובים והינה אתכן זה קורה: שלכת, שמש, שלושה דובים, שתי אחיות, שתי בנות דודות ורגוע אחד. אחותי ואני שעברנו מזמן את גיל ארבעים וחוות את ההורמונים שלנו גולשים במורד, מאידך בנות דודות: 15 ,18 בגיל הנעורים בו מתפרצים ההורמונים בלי שליטה ובתווך הרגוע מכיל ומנסה למתן ולייצר שפיות בתוך הבלאגן. שמות החיבה שהדביקו לנו הבנות היו שורטי וברך. אחותי נקראה שורטי כי אינה מהגבוהות שביננו ואני נקראתי ברך על שום שאני מתלוננת עליה לעיתים תכופות. למחרת טיילנו למפלים הגדולים, שורטי היתה מאושרת וברך התלוננה כרגיל עד שהבחינה בדרך חזרה הביתה בפסטיבל אוכל וריקודים של הקהילה הרומנית בפוטומק מרילנד. מרבית התושבים באלוני אבא מחוז ילדותינו היו יוצאי רומניה כך שהרוקדים בחולצות הרקומות והשירים הקופצנים החזירו אותנו לשירי היי לליצה והשרלה של ילדותינו והאוכל הזכיר לנו את אלקה השכנה שלנו כי אימא שלנו היתה אומרת כשהיינו מלינים על האוכל שהכינה- "לא טוב לכם, לכו למסעדה ממול", אז הלכנו לאלקה השכנה הרומניה שגרה בית אחד לפנינו והיתה מכינה קראפלך עם המון בצל מטוגן ומרק צ'ורבה משובח. בעודינו נהנות מהרוקדים התחלנו להריץ את שמות החברים באלוני אבא : נוצה ונוצי ופויו שזה אפרוח וקוקה ומילו וג'יג'י שהיה תולה על חבל הכביסה שקיות תה לשימוש חוזר וזלמה אשתו ופישקה שהיה מרביץ לבת שלו ומבקש שלא תבכה וסרוליו המורה למוסיקה וזלמן וקיטי ובלה ודורל וזיגי ומינה ועוד ועוד וככה גדלנו במציאות שנראתה לעיתים כמו בדיה.
בסוף השבוע יצאנו לניו-יורק סיטי, הסתבר שמרתון העיר נערך באותם ימים והיה קשה למצוא מלון טוב במחיר סביר. התקשרתי ל"מגלן טרוול" שבעבר נעזרתי בהם ויחד מצאנו את מלון אפיניה 50 הנמצא לא רחוק מה"טיימס סקוור". המלון היה נקי ונוח ובהחלט ענה על כל הציפיות. הבן הבכור נתן טיפ מעולה, לקום מוקדם בבוקר כדי להיות ראשונים בתור ל"אמפייר סטייט בילדינג" מה שהפך את הביקור במקום לחוויה נפלאה שלא גזלה זמן מיותר. בעודם משקיפים על העיר מראש המגדל, תחקרתי אני בקשר לביקור ב"גראונד זירו". אתרי התיירות מובילים לקישור האומר שצריך לקבוע תור לביקור והעלות 25$, מה שלא נראה הגיוני לניו יורקית לשעבר כמוני ולכן נכנסתי לאתר של הניו-יורק טיימס ומצאתי קישור לאתר בו צריך רק לקבוע שעת ביקור כדי לחסוך עמידה בתורים הגדולים ואת הכרטיסים אוספים במוזיאון הקטן בכניסה לאתר. אפשר לתרום במידה ורוצים, אם לא זה בחינם. בדרך עברנו ב"צ'לסי מרקט" בילוי כיפי במיוחד ביום ראשון בבוקר וטיפסנו לפארק הרכבת מעליו שהוא אחד אתר מעניין ונחמד בפני עצמו ובמיוחד השילוב בינהם -קונים משו לאכול בצ'לסי ועולים להנות מהאוכל על ספסלי הפארק היפה הנמצא ממש מעליו. התור לכרטיסים ל"גראונד זירו" השתרך על פני שלושה בלוקים, התחקיר הקצר השתלם, נכנסנו למוזיאון הקטן, לקחנו את הכרטיסים ויצאנו לבקר באתר. בדרך עצרנו להופעת רחוב מדליקה של חברה צעירים שעשו פעלולים, מחזה ניויורקי טיפוסי שהיה מהנה מאוד.
 |
| ההורים שלנו בחתונה |
הביקור בגראונד זירו היה מרגש מאוד, התבוננות פנימה לבריכה העמוקה ועוצמת המים הנופלים בחוזקה העבירו בי צמרמורת ותחושה של מחנק וכאב למראה המים המתנכזים לתוך הבורות השחורים העמוקים. השמות הכל כך רבים חרוטים על דופן הבריכות ומשנים את צבעם בהתאם למיקום קרני השמש המאירה. מתוך העומק והעצב של הבריכות נבנה הבניין "לידה מחדש", בניין יחיד שיהיה גבוה מהתאומים שנפלו, מראה המעצים את היכולת האנושית להתגבר על אסונות ולהתחיל מחדש.
כמו החיים כך הביקור בניו-יורק עשיר בחוויות בכל הקצוות, יצאנו בערב להצגה בברודוואי שאת הכרטיסים רכשתי מבעוד מועד באתר מעולה המאפשר קניה מראש של כרטיסים במקומות טובים בחצי מחיר, ישבנו שורה 7 בהצגה הנפלאה פרסיליה מלכת המדבר. בדרך חזרה הביתה עברנו דרך ה"אמיש", כיוון שהיה יום ראשון מרבית האטרקציות היו סגורות. אכלנו במסעדה שהיא בעצם קרון ישן של רכבת והיה מאוד חמוד.
באחד הימים יצאנו לסיור בדרך היין של מחוז קולומביה שהינו למעשה מחוז לאודן בוירג'יניה, זהו אזור חקלאי עשיר בחוות שונות של סוסים, כבשים, לאמות, אלפקות ועוד...היה חמוד לשמוע את בת אחותי קוראת לחיות : נוהמת לסוסים והם עונים לה, פועה לכבשים והן משיבות פעיות רמות ושורקת לציפורים, פשוט מדהים.
בדרך חזרה מספרת בת אחותי שסבתא מבקשת שתפסיק לשחק עם האיי פות כל הזמן (אייפוד)
והבן הבכור שלי מאות חמות (מאוד חמוד) כי הוא כל הזמן דואג לה.
בדרך חזרה מספרת בת אחותי שסבתא מבקשת שתפסיק לשחק עם האיי פות כל הזמן (אייפוד)
והבן הבכור שלי מאות חמות (מאוד חמוד) כי הוא כל הזמן דואג לה.
היו ערבים נפלאים בהם בילינו בחברותא על כוס תה צמחים ושטרודל חם וטעים, הקשבנו לשירתה של בת אחותי בעלת נוכחות עצמתית, קול מדהים ויכולת נדירה להתחבר למימיקות הנכונות ולהגשה מרגשת של השיר.
 |
| סבתא גרטרוד |
שתהיה לכולנו שנה אזרחית נפלאה בריאה וממצה !
ניתן לחרוט אות זו על גבי קמע בראש הפסוק "שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד".
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה, ומדובר במנטרה רבת עוצמה.
אדירונדק - http://visitadirondacks.com/
לייק פלאסיד - http://www.lakeplacid.com/
רשת מסעדות לאורך כביש 95 - http://www.crackerbarrel.com/
מגלן חברת תיירות לערים הגדולות - http://www.magellanvacations.com/
כרטיסים מוזלים לברודוואי - http://www.broadwaybox.com/
כרטיסים לגראונד זירו - http://visit.911memorial.org/WebStore/shop/ViewItems.aspx? =WSCG&C=TKTCAT
מסעדת הקרון באמיש - http://www.redcaboosemotel.com/restaurant.htm
טיפים לניקוי אקולוגי - http://ecosystems.co.il/Tips.aspx
צ'לסי מרקט ניויורק - http://chelseamarket.com/
פארק הרכבת בניויורק - http://www.thehighline.org/
ג'ורג'טאון קאפקייקס - http://www.georgetowncupcake.com/
