חורף קר,מעיינות חמים ובוץ מים המלח

הסופה הגדולה שכחה לאיטה ותפשה את מקומה בספרי ההסטוריה של אזור וושינגטון DC אחריה הגיעה בסערה אולימפיאדת החורף המתארחת השנה בעיר וונקובר אשר בקנדה. זו הפעם הראשונה שאני צופה באולימפיאדת החורף ונראה לי שמדובר בהצגה הכי טובה בעיר, יחד עם זאת היא מלווה בשרירים תפושים בכל הגוף כתוצאה מהצפייה בנשימה עצורה נוכח הביצועים המרשימים של הספורטאים המשתתפים בה. מדובר בספורטאים מזן אחר שרובם נראים מעולה ומצוידים בכריזמה כובשת כמו למשל הגולש הג'ינג'י שון white הנראה מעופף בשמי וונקובר כשהוא לבוש בבגד שנראה כמו מכנסי עבודה מהקיבוץ ועומד על הפודיום לקבלת מדליית הזהב הנכספת עטור ברעמת שיער אדמוני וחיוך כובש ומלווה באצבעותיו את נגינת ההימנון האמריקאי סוג של מחווה לגיטריסט האהוב עליו. בראיון שנתן שון אחרי הזכיה בזהב סיפר שהוריו האמינו ביכולתו ותמכו בו הרבה לפני שסנו בורדינג הוכר כמקצוע אולימפי והוסיף שבית הספר התקשה לקבל את ההעדרויות התכופות שלו והוא די נזרק מהמערכת, כל אלו ועוד לא הפריעו לו להפוך לאימפריה כלכלית המגלגלת מיליוני דולרים ממכירת בגדים ומשחקי מחשב. כוכב נוסף בשמי וונקובר הוא אפולו אנטון אונו ואני שואלת איך מסתדרים בחיי היום יום עם שם מחייב כזה, איך תגיד לו אשתו לעתיד 'אפולו מותק תוריד את הכלים מהשולחן', או 'אפולו מאמי תורך להחליף חיתול לילדה'...אז אולי אני לא מבינה אבל אפולו שלנו מסתדר מצוין עם השם שלו, אם כי פה ושם מתגלים פנים באישיותו המעוררים תמיהה כמו למשל כאשר נשאל מה הקטע שלו עם הפיהוקים החזקים לפני הזינוק, השיב אפולו שצפה בערוץ הדיסקברי וראה אריות מפהקים בטבע כדי להעצים את עצמם אז החליט שגם הוא רוצה להיות אריה... נשאלת השאלה בזהירות על איזה כדור הוא נמצא הבחור הזה, קשה להאמין שעם הפנים החולמנים והחלומות המוזרים הוא הצליח לצבור עד עכשיו 7 מדליות אולימפיות ועוד המחליקיים שלו נטויים. באשר לחלק מהנשים באולימפיאדה החורף אני מעדיפה לא להכביר במילים ,למה להכאיב,מצד אחד יש את ג'וליה מנקוזו החמודה שבילדותה חלמה להיות אלופה אולימפית אז היא ציירה ציור בו היא נראית זוכה במדליה ותלתה אותו ליד מיטתה. כשתחזור ג'וליה מהאולימפיאדה הנוכחית תוכל לתלות לצד הציור שלה את המדליות האמיתיות ואת התצלום המסורתי שלה על הפודיום עם הכתר על הראש, מלכה אמיתית ומעוררת השראה. מהצד השני של המגלשיים נמצאת לינזי וון היפיהפיה שהגיעה לתחרויות בצליעה בעקבות פציעה בשוק ולמרות המגבלה זכתה במדליית זהב. לאחר שהבחנתי באישי היקר צופה בחיוך רחב ועיניים נוצצות בכתבה שהתמקדה בשיתוף הפעולה בין לינדזי וון והמגזין ספורטס אילוסטרייטד* ראו אתר מצ"ב אשר חשפה סידרת תמונות מהממות בהם נראית הגולשת המיתולוגית בבקיני זעיר וגוף שזוף, אוףףף נזכרתי מיד בשרירים התפושים שלי. אני מציעה שניסע מחר למעיינות החמים בוירג'יניה אמרתי בניסיון להסיח את דעתו מהגולשות הצבעוניות על הרקע הלבן, כדאי שנפשיר קצת את חוויות הסופה והאבנים שיצאו בשעה טובה מהחיים שלנו תיבלתי בהסבר נוסף על מנת להדגיש את הצורך הקיומי שלי ביום ספא שאחרי הסערה. למחרת יצאנו לעיירה הקטנה: Berkeley Springs הנמצאת במערב וירג'יניה במרחק של שעה וחצי נסיעה מהבית. הדרך היתה מקסימה,חצתה את שדות השלג שהותירה הסופה החזקה. מראה העצים הערומים המציצים מתוך הלובן כאלו נמצאים באמבטיית קצף בוהקים בניקיון נראה כמו גלויה ממקומות רחוקים. הגענו לעיירה הקטנה אשר בליבה נמצא הפארק בו נמצאים המרחצאות ההיסטורים: historic Roman Baths ,מדובר בבילוי בריא ונפלא במחיר שווה לכל נפש.עלות לאדם בסביבות 15$ וניתן להיכנס עד 4 לבריכה בתוספת מחיר.זמן הרחצה הוא 15 דקות והן ארוכות מאוד בטמפטורות הגבוהות של המים. אנחנו הבאנו בגדי ים יען כי רמת הניקיון במקום היא לא בסטנרטים שלי,הבריכות הן פרטיות לזמן הקצוב וניתן לסגור את הדלת לסיכום: מים מינרלים,חלון פתוח וכפכפי גומי הם המלצה ידידותית כשבאים למקום.את הרחצה בבית ההיסטורי עשינו בשנה שעברה, נההנו מאוד מהתחושה עם הסתייגות קלה כאמור, הפעם הרגשתי שאנחנו זקוקים לטיפול מקיף ולכן התקשרנו לספא במלון השכן: Country Inn שנקרא: The five senses Spa . באתר הם טוענים שמומלץ להזמין מקומות חודש מראש,אולי סוג של אופטימיות כי התקשרתי בבוקר ומצאתי מקומות בלי בעיות. בחרנו ברחצה משותפת במים המינרלים שהם בעצם אותם מים שיש בבריכה ההיסטורית אלה שכאן הם זורמים דרך ג'קוזי זוגי. בחדר הפרטי חיכו לנו מגבות נקיות,מים מנרלים ונרות לאווירה רומנטית כל אלו עבור 20$ עבור 15 דקות. המים היו נעימים אם כי לא היתה להם השפעה כמו לאלו בבריכה ההסטורית ויש רעש מסוים מהמנוע של הג'קוזי אך למרות ההסתיגויות הקלות מדובר בבילוי חורף אופטימלי רומנטי ובריא .יש לציין שבזמן שישבתי בחדר ההמתנה לפני הרחצה,התבוננתי על העיצוב במקום שזה עתה עבר שיפוצים,חשתי צורך לומר למעצב שישקול ביקור בעיר זרצ'ה בסלובניה לפני שהוא מעצב את הספא הבא,כדי שיוכל ללמוד מקרוב איך נראה הדבר האמיתי. אחרי הרחצה עליתי לקומה החמישית לטיפול שכלל שיפשוף הגוף בגרגירי חול בניחוח לוונדר. את פני קיבלה סינדי בחיוך מנומס ומאופק והובילה אותי למיטת הטיפולים,לפני שעליתי על המיטה שאלתי אותה לגבי טיפול אחר שהתלבטתי אם כדאי לי לעשות. את מתכוונת לטיפול שמורחים בוץ על כל הגוף,שאלה, כן עניתי אבל אני סקרנית לדעת מאיפה אתם לוקחים את הבוץ באזור הזה, הבוץ לא מכאן, ענתה סידני זה בוץ מים המלח אמרה וקיותה שאחסוך בשאלות כדי שתוכל כבר להתחיל לעבוד. כעבור כמה דקות היתה סידני עומלת,מקרצפת ,מניחה מגבות חמות ומורחת את הגוף בשמנים נעימים,מצאתי עצמי שרויה בעונג של התחדשות הגוף ונפש מתרוננת משמחה וגאווה לאומית על כך שבארץ שלנו נמצא ים המלח המקום הכי הנמוך בעולם ואמריקה רבת העוצמה קונה מאיתנו את הבוץ הכי שווה בעולם. כעבור שעה נפרדתי מסידני והספא רעננה ונטולת תאים מתים וצורך עז בקפה כדי לא להירדם תוך כדי הליכה. יצאנו מהמלון לבית הקפה: Earth Dog Cafe שהוא כנראה המקום הכי נחמד לאכול בו בעיר הקטנה הזאת זאת מנסיוננו בשנה שעברה. האווירה בקפה חמה ומשפחתית, הם מגישים ארוחות בוקר ומגוון מאכלים על הגריל מקום נחמד ונעים. בדרך חזרה הביתה נראו העצים קסומים באור החם של שעת בן ערביים. אנחנו בדרך , הילדים בבית והחלטנו לחגוג את אירועי היום במסעדת קלייד'ס ברוקוויל ואפילו שהבת שלי אמרה לי לא לצלם,לא לצחוק,לא לשיר ולא להעיר לה כל הזמן להזיז את השערות אפילו אז לא איבדתי את מנת השלווה שהייתה לי ונותרתי נינוחה בניחוח לבנדר.
לחיי החורף,המעיינות החמים, האבנים שהפכו לחול והבוץ של ים המלח.

האתר של הפארק: http://www.berkeleysprings.com/history.htm
האתר של הספא: http://thecountryinnatberkeleysprings.com/page4/page20/page20.html

האתר של בית הקפה: http://www.yelp.com/biz/earthdog-cafe-berkeley-springs

האתר של המלון: http://thecountryinnatberkeleysprings.com/
האתר הרישמי של אפולו אונו: http://www.apoloantonohno.com/photos

האתר הרישמי של שון וויט: http://www.shaunwhite.com/

האתר הרישמי של ג'וליה מנקוזו: http://www.juliamancuso.com/

לא מצאתי אתר רישמי של לינדזי וון הינה הקישור לספורט אילוסטרייטד:

http://sportsillustrated.cnn.com/2010_swimsuit/winter/lindsey-vonn/

האתר של קליידס ברוקוויל:

http://www.clydes.com/main/RestaurantsDetail.cfm?Restaurant=Tower_Oaks_Lodge&Section=Main

לינדזי וון ושון וויט אצל אופרה ווינפרי - http://www.youtube.com/watch?v=sJpSZIcSkcA

Valentine Blizzard of 2010

יום שישי 5/2/2010 ההמולה בסופר גדולה, אנשים דוחפים עגלות עמוסות לעייפה ומדברים ללא הפסקה בנייד כאילו היתה זו אחיזת השליטה האחרונה שלהם לפני שאימא טבע לוקחת את העינינים לידיים שלה. חזרתי הביתה מותשת מהעמידה בתורים הארוכים בוחנת בסיפוק את האוצר שהיה בידי,שתי חבילות עצים, נרות גלייד מפיצי ניחוח נעים,שקית קוקוס ריחני לאפיית עוגה לשבת,חלה מקמח מלא שאני קונה ב- MOM האורגניק מרקט בכל יום שישי. הטלוויזיה דולקת על ABC שעברו לשידורי חירום מאז השעה 12 בצהריים,החזאי הוותיק שלהם דאג היל הזכור לי היטב מסופת ינואר 1996 מבטיח שצפויה לנו 'אם כל הסופות' ודואג לציין בנימוס מאופק שקיים סיכוי יותר מסביר להפסקות חשמל. אני מביטה בשמחת מנצחים במנורת החירום שקנינו לאחר שחווינו הפסקת חשמל קצרה בשנה שעברה שכתוצאה ממנה הבית היה שרוי בעלטה.סורקת במהירות את ציוד החירום, גפרורים יש אני ממלמלת לעצמי וחשה די בודדה בהערכות המבצעית שלי לקראת הסופה בעוד שאר בני הבית רגועים להחריד ועסוקים בשלהם. ויתרתי על שיגרת היום שלי לטובת דאגה והכנות לקראת הסופה, שהן בעצם סוג של הכנות לקראת החגים אלה שבמקום סט סירים קניתי דלי של מלח להמסת השלג ובמקום בשמים קניתי נרות וגפרורים. מרק העוף שהכנתי מפיץ ניחוחות נעימים מעל הכיריים החשמליות שלי,עוגת הקוקוס נאפית בתנור החשמלי ואני מנמיכה את החימום המרכזי הפועל גם הוא על חשמל שכן בקצב העבודה הנוכחי שלי טמפרטורת הגוף כבר הגיעה לקייץ. אחרי ארוחת הערב, השארנו את הכלים בכיור וישבנו לצפיה משפחתית בסרט 2012. מכורבלים בשמיכות הטלוויזיה,מרותקים למסך,כאשר בדיוק בקטע בו צופה קרטיס בסרטון האנימציה של צ'רלי על רעידת האדמה הצפויה בשנת 2012 ,בדיוק באותו רגע בו אומר הקריין בסרט , ואז הכל מתפוצץ - בום! BOOM נפסק החשמל. מה זה שאלתי וחשבתי שאולי מדובר במתיחה הקשורה לסרט. חיכינו כמה דקות עד שהבנו שזה אמיתי לגמרי, לא מדובר בהפקה הוליוודית אלה כאן ועכשיו ברוקוויל מרילנד חודש פברואר 2010. אחרי חצי שעה של: "אתם רואים, אמרתי לכם,אני היחידה שהתייחסתי ברצינות לסופה" ועוד ועוד..החליטו הילדים שהם מעדיפים לצאת החוצה לטייל בקור המקפיא מאשר לשמוע אותי מתלהבת מעצמי על כך שטוב שנלחצתי וקניתי עצים. הם יצאו לבקר בבית של חברים שלנו שאצלם לא היתה הפסקת חשמל, יש לציין את החברים שהציעו מיד שנעבור אליהם,אלה שבשלב הזה היינו משוכנעים שמדובר בעניין של כמה שעות והחשמל חוזר. אישי הרגוע הדליק עצים באח האלגנטי שנראה ממש בהלם מתשומת הלב שקיבל נוכח העובדה שדיירי הבית אכן משתמשים בו לאחר ששימש כרהיט קישוטי בעשר שנים האחרונות. עד מהרה הסתבר לנו שהוא רק יפה, מעוצב במראות בוהקות אבל ממש לא מספק את הסחורה. כך מצאנו עצמנו ישובים מולו עטופים בשמיכות ומתחממים באופן פסיכולוגי ממראה האש המבוערת. הרגוע מדליק את המחשב הנייד שלו שבשלב זה עדיין קולט אינטרנט ונכנס לאתר של חברת החשמל המקומית Pepco באתר גילינו שהם מבטיחים לתקן את התקלה עד למחרת בשעה שש בבוקר. התחזית נראית לי הזויה ואופטימית סיננתי חרישית כדי לא להוריד את המורל ועליתי לחדר העבודה שלי בליווי החשמלון בטריות הקטן והתחלתי רושמת רשימות. מה את כותבת שואל הרגוע כשהוא מציץ מתוך האפלה השוררת מחוץ למעגל האור הקטן המופץ מהחשמלון הזעיר, רשימת ציוד לשעת חירום אני עונה,טרנזיסטור על בטריות, גזיה לבישול, אהה הוא מחייך בהבנה חלקית למצוקה שלי ומתקדם לחדר השינה. הילדים חזרו מהכפור,ממלחמות כדורי השלג והתאכזבו לגלות שבתוך הבית קר כמו בחוץ. הבת שלנו הגיעה אלינו למיטה כדי להפשיר כמעה וכך זכינו לישון במחיצתה של המתבגרת שבימים כתיקונם יושבת על הפייסבוק בשעות האלו או יוצאת עם חברות לסרט או למול ומנהלת איתנו ויכוחים תמידים בעיניין שיעורי בית והצבת גבולות. כעת ספונה במיטתנו רועדת מקור, וכולנו מנסים להירדם ולא להסתובב יותר מידי כדי לא להזיז את השמיכות. למחרת התעוררנו בתשע בבוקר, עדיין אין חשמל. בעודי שוקלת יתרונות חסרונות לפני יציאה מהפוך,אני מודיעה לרגוע שגם לי יש קווים אדומים להשאר בבית בתנאים האלו, אחרי הכל הגענו לאמריקה לשליחות ולא להקליט פרק מהסדרה הישרדות. הראשון אני חייבת קפה של בוקר,השני מקלחת חמה. עטפתי עצמי בשכבה נוספת של בגדים וירדתי למטבח להדיח כלים במים קפואים. ברגע הראשון חשבתי שהיד נושרת לי מרוב קור,אחר כך נזכרתי בדברים שאמרה לי פעם חמתי,כשראתה אותי משאירה כמה כוסות בכיור והולכת לישון."כל יום והלכלוך שלו". כעת בקור המקפיא הזה חשתי חרטה וסוג של מיטיבי סבל על כך שלא עשינו זאת אמש והודעתי לבני הבית שמעכשיו עוברים לשימוש בכלים חד פעמים. מאוחר יותר בעודי מנסה להפשיר את כפות הידיים למול האח המפונפן שלנו ומבחינה שברגעים אלו בדיוק הוא עובר הסבה למדורה עם ארובה. הרגוע מניח בזהירות את הפינג'אן המעולה עם המכסה שקנינו בפרדיס בביקור האחרון בארץ ותוך זמן קצר המים רותחים. המים הרותחים מוגשים לי בתוספת חיוך של מנצחים,הרי אנחנו ישראלים שרתנו בצבא מה זה בשבילנו הפסקת חשמל, אהה, אופטימיות זהירה בתוך הבית שנראה ומתפקד כרגע יותר כמו מערה . הבן שלנו לקראת גיוס מפנים את התושיה ותורם את חלקו לתחושת הניצחון על התנאים הקשים בהכנת ביצים קשות ,מה שגורם לי מיד להכין סלט ישראלי כי ממילא אי אפשר לשבת במקום אחד בקור הזה, חייבים להיות בתנועה. היתה זו ארוחת בוקר נפלאה עשויה מחומרים משובחים של תושיה ישראלית במערה אמריקאית נטולת אנרגיה חשמלית .המתבגרת החליטה שמיצתה את החוויה כשהסתבר לה שמחליק השיער שלה לא עובד בתנאים הקיימים.אחרי שניסתה לשחק עם שעוות הנרות למול הפרצופים המודאגים שלנו מכך שהמערה/בית עשויים מעץ ועלולים להפוך למדורה ברגע אחד של היסח הדעת וחוסר אחריות. תודה לאל ולאימא של חברתה שאצלן בבית אין הפסקת חשמל שבאה לחלץ אותה ואותנו מהמצב הקשה. כאן המקום לציין שגם אם לא אמרתי זאת בקול,חשתי סוג של מסכנות לייט נוכח העובדה שחלק מהאנשים נשארו מחוברים לחשמל. אולם במקרה הזה הייתי אסירת תודה על כך שחולצה המתבגרת מהבית וממשבר המחליק המושבת. אחר הצהרים לאחר שהשלג נרגע מעט יצאנו ביחד עם כל השכנים כדי לחשוף מחדש את המכוניות. משימה קשה ללא השאבל* אותו לקח הבן שלנו שיצא ברגל לחלץ אנשים מבוגרים שלא יכולים לעשות את העבודה המאומצת הזאת בעצמם, אך יש נקודת האור בקצה הסערה והיא ללא ספק רכב ה-4x4 שלי שקניתי לאחר ניסיון הסופה שחווינו בינואר 1996.הוא משומש אבל במצב מעולה ותחושת הביטחון שהוא מסב לי ברגעים אלו שווה הרבה שעות יוגה. לפנות ערב חזר הבן מותש מעבודות היום ועזר לרגוע לפנות את המכוניות. בעודם עובדים בחוץ אני מסדרת את המערה מבפנים, החיים מתנהלים כרגע בחדר המשפחה, מיקמנו את הספה מול האח, קיפלתי את כל השמיכות שהיו מרוכזות בחדר,הדלקתי עוד נר לריח נעים וקטורת בניחוח לוונדר שנחשב כמרגיע, ברגע שהחלה הפסקת החשמל כל חפץ בבית שאינו נרות,גפרורים או עצי בעירה נראה מיותר לחלוטין. הטלוויה דוממת על השידה ואין ברשותנו טרנזיסטור בטריות המאפשר קליטת דיווחים ברדיו ואלי קבלת מושג על היקף הבעיה והערכות עד מתי יימשכו האפלה והקור. האש באח החלה דועכת במהירות בהעדר הגברים בבית וכיוון שלא זכיתי בכישורים הנכונים על מנת לשמר אותה, התחלתי להדליק מגזינים,ממילא אני לא יוצאת לקניות כרגע כך שאין זה משנה מה יש במבצע.תפריט ארוחת הערב כלל חימום מרק העוף שנשאר מאתמול וניסיון שלי להכין קוסקוס ממים על סף רתיחה אשר נאכל בתאבון על ידי החייל לעתיד וברגעים אלו מחשל אותו לקראת הבאות. אחרי ארוחת הערב הכריז הרגוע שהבטריה של המחשב הנייד טעונה בזכות מתאם מיוחד המאפשר להטעין את הטלפון הנייד והמחשב בתוך הרכב המונע. חייבים לצפות בהמשך הסרט אמרתי בשמחה מאופקת כי לא האמנתי שהבטריה תוכל להחזיק מעמד לכל אורך הסרט יחד עם זאת כולי תקווה שכאשר נדליק את הסרט באותה נקודה בו נפסק, החשמל בבית יחזור להזרים חום בעורקי המערה הקפואה. בשעה תשע בערב ישבנו מכורבלים וצפופים ואיך לומר זאת בעדינות כבר לא מריחים מי יודע מה..נוכח השהיה הממושכת מול האח והעדר השימוש במקלחת וצפינו בסרט עד סופו.לדאבוני למרות שביב האופטימיות שדבק בי לרגע אחד - בחברת פפקו לא קראו את המחשבות שלי. בלילה הנוכחי כבר היה קשה יותר להרדם, החדר היה קר יותר באופן משמעותי והצורך במקלחת הפך לכמיהה. בקיצור היה קר ומסריח יחד עם זאת התנחמתי בעובדה שהרגוע הוא טיפוס נטול שומן וכיוון שהשרירים שלו קרובים לעור הוא חם כמו גיץ' וברגע בו נכנס למיטה התחלתי להפשיר מה שנתן לי תחושת נחמה אבל העצבות דבקה בי ברגע שהבנתי שבמצב הזה אני לא חושפת את עצמי בציבור. אחרי הכל ראוי לגלות התחשבות באנשים שאינם מנותקים מחשמל ואין להם באמת מושג מה עובר עלינו. לפנות בוקר משהבנתי שהחשמל עדיין לא חזר עברתי לתפילות,אחרי הכל נשמה יהודית הנני, כך שכבתי מתחת לפוך בעיניים פקוחות כשהאף המציץ מבעד השמיכה לנשום קצת וכמעט נושר מרוב קור והתפללתי לאלוהים.תפילה ארוכה ומנומקת,אני לא בטוחה שהיה לו סבלנות להקשיב לכולה אבל אני מצידי חשתי הקלה. אחר כך התרוצצו כמה מחשבות קפואות במוחי הקודח,מיהם הגורמים העשויים לעמוד מאחורי הסופה השערוריתית הזאת,בעלי רשתות הסופר הגדולות,או אולי יצרני השאבלים או חוטבי העצים..חשבתי ונרדמתי בוכיה. כשהתעוררתי בבוקר לשמע המנוע החיצוני של החמום המרכזי שבימים כתיקונם אני לא סובלת את הרעש שלו,כעת נשמעים הצלילים המונוטונים כסימפוניה מענגת באוזני הקפואות. 36 שעות שרדנו ללא חשמל וכעת אני מפנטזת על המקלחת החמה שאעשה עוד כמה שעות כשיתחממו המים. לאחר מקלחת ארוכה ויסודית ירדתי למטה לשתות קפה ולהתחיל בעבודות השיקום, הבית נראה כמו אחרי סערה,ניחוחות מדורה,שאריות פחמים ואפר היו פזורים ליד האח וכל השמיכות ביקשו כביסה. ביום ראשון אחר הצהריים לאחר שהבית הריח מהניקיון ומכונת הכביסה כבר הצטערה על היום בו נוצרה,יצאנו לקנות את הציוד מהרשימה שלי.הרגוע התאמץ לשתף פעולה על אף שניכר עליו שחש מסופק ובטוח במה שיש לנו עד כה. כשזיהיתי את הדבר במבטו פתחתי בנאום חוצב להבות על כך שאין לנו עצים ואני לא מוכנה לעבור יומיים נוספים כאלו ללא עצים... לאחר שחילצנו שוב את הרכב מהשלג יצאנו לחנות REI שהיא חנות מקצועית לציוד טיולים ופעילויות שטח ונדהמנו לגלות שלמרות שהשלג פסק בשבת בערב הכבישים לא היו מפונים וברוב הדרך נסענו על ערימות סלאש שזה שלג קפוא וחלק. הגענו לחנות ומצאנו את מבוקשי והרגוע תוך כדי ניהול שיחות מהארץ הדורשות בשלומנו, דאג לשתף פעולה עם רשימות החירום שלי ובעצם מצבו מעולה,כי אין מתכון לחיים רגועים יותר מאשר לחיות עם אישה לחוצה.
חיפוש העצים היה דרמה מסוג שונה לחלוטין,בכל המקומות בהם חיפשנו אזלו העצים ולא ידעו לומר לנו מתי יתחדש המלאי. ברדיו מודיעים על הסופה הבאה חזקה מהראשונה הצפויה להתחיל ביום שלישי, חזרנו הביתה ללא עצים. למחרת פתחתי חמ"ל טלפונים לכל השכנים לבדוק אולי הם מכירים ספקי עצים. בינתיים מצאתי שאבל בחנות שם נמסר לי שהגיע מלאי של שלושים שאבלים ואם לא אגיע בעשר דקות הקרובות סביר להניח שלא ישארו.שלחתי את הרגוע שלקח את הרכב שלי לצורך נסיעה לוושינגטון שם גילה שמצב הכבישים עגום יותר מזה הקיים אצלנו ברוקוויל והיה בדרכו חזרה מהעבודה.הוא חרק בלמים וזכה בשאבל האחרון בחנות,הוא שאמרתי אני לחוצה והוא יוצא גיבור. טלפון בהול לחמ"ל מאחד השכנים מדווח על בחור שמוכר עצים בצומת ליד הבית,הרגוע נשלח בסערה וחזר בחיוך עם הסחורה החמה. ביום שלישי חסכתי את התורים הארוכים ברשתות הגדולות והלכתי למכולת השכונתית Grosvenor Market שם אמנם היה תור ארוך אבל בסטייל שכונתי ונעים יותר מה גם שהמדפים מלאים כל טוב משום שהם מקבלים סחורה ישירות מהחקלאים. אחר הצהריים כבר יכולתי לזהות בוודאות את תופעת הפוסט טראומה של הפסקת החשמל,הבית היה מואר וחם,העצים מונחים לאחר כבוד ליד האח המפונפן,המקרר מלא בכל טוב ואילו אני מתרוצצת כמו נמלה הנלחמת נגד השעון,בישול,כביסות,מחשב משלימה משימות מתוך מחשבה שרצוי לעשות זאת לפני ש..ואם יקרה ש..שמתי לב שאני מתייחסת למכשירי האלקטרוניקה והחשמל בחשדנות מסוימת כאילו הם פועלים על תנאי כרגע ואינם מובנים מאליהם. האמת ברגעים אלו שאני כותבת ביום רביעי בשעה ארבע אחרי הצהריים כבר כמעט לא ניתן לזהות היכן המכוניות והיכן עובר הכביש,מכוניות הפינוי הפסיקו לפנות בשעות הבוקר המוקדמות עת החלה רוח נושבת במהירות של 30 קשר,השלג עדיין יורד ללא הפסקה מאתמול לפנות ערב ועדיין לא ברור לאן יפנו את כל השלג שהצטבר מהסופה הנוכחית. אך למרות זאת הנני אופטימית וטובת לב ואפילו מאוהבת לאחר שראיתי את סנטורית: U.S. Senators Barbara A. Mikulski , נציגת מרילנד בראיון טלוויזיוני מספרת שפנתה לממשל בבקשה לעזרה במימון הסופה שעלתה עד כה עשרות מיליונים ונאמר לה שהממשל החליט לחבר את שתי הסופות לאסון טבעי אחד בשם: The Valentine Blizzard על שמו של חג האהבה שיחגג כאן ברוב וורדים ושוקולדים ביום ראשון ה- 14/2/2010 כמה מתוק שגם לסופה הכי קשה בהיסטוריה של וושינגטון נותנים שם רך ואוהב.
May we all have a Happy Snow

* כלי עבודה לפינוי השלג - http://strosniders.com/
חנות ציוד המחנאות - http://www.rei.com/
המכולת השכונתית ישירות מהחקלאים בסביבה - http://www.grosvenormarket.com/
המדריך לשורד בשלג - http://wtop.com/?nid=25&sid=1880939
המאפיה הטבעית - http://springmillbread.com/locations.aspx#rockville