שלום וברוכים הבאים,
אם קיבלתם מינוי לתפקיד בוושינגטון DC בשליחות כדיפלומטים,הייטק,ביטחון,רופאים ועוד,ועומדים להעתיק את מקום מגוריכם מישראל לוושינגטון DC, תוכלו למצא כאן מידע שימושי בנוגע למעבר, כמו כן חוויות והצעות לטיולים ואירועים באזורים שונים בארה"ב.
זו הפעם השנייה בה משפחתנו מעתיקה את הבית מישראל לוושינגטון.
סיבוב ראשון היה בשנת 1995 והנוכחי בשנת 2008 כך נולד שמו של הבלוג:
וושינגטון עובר ושב - על אנשים העוברים ושבים מישראל לוושינגטון הבירה.
*המשך להקדמה ברשומה: בראשית פעם שניה.
רשומות חודש מאי למעט הראשונה,מרכזות מידע מפורט ועצות שימושיות הבאות להקל על ההתאקלמות המשפחתית ברוקוויל.
כיף לגלות שמאז שהבלוג יצא לדרך בחודש מאי הוא זוכה לכניסות רבות,
אתם מוזמנים להשאיר תגובות,רשמים ,הגיגים.
(C) כל הזכויות שמורות: אין לשכפל,להעתיק או להשתמש
בתכנים הקימים כאן ללא רשות מהמחברת.
אביטל אוריול.
avitouch@gmail.com

יום ראשון, נובמבר 08, 2009

Foto Week DC



...זה עתה גיליתי את מצלמת הלאיקה .היא נעשתה לשלוחה של העין שלי ומעולם לא נפרדתי ממנה מאז מצאתיה. תרתי את הרחובות במשך כל היום ,חש במתח רב ונכון לעוט על הטרף,מתוך החלטה "ללכוד" את החיים-לשמר את החיים בעצם התחוללותם. מעל הכל התאוותי לתפוס את המהות כולה,במיסגרתו של תצלום אחד ויחיד,של מצב מסוים שהיה נתון להתפתחות לנגד עיני ממש" אנרי קרטיה-ברסון 1908-2004 . הציטוט לקוח מתוך סיפרה המרתק של סוזאן סונטאג: הצילום כראי התקופה, איתו בחרתי לפתוח עבודת תחקיר שכתבתי בנושא נוסטלגיה צילומים ומחשבות.
צילום וצלמים מרתקים אותי מאז שאני זוכרת את עצמי,אולי זו ירושה מסבא שלי שהיתה לו חנות צילום באיטליה והאלבום החום שהכין לאימי מלווה אותי עד היום, או מהדוד שלי בנימין אשר למד צילום באונבירסיטה העיברית ותעד את ילדותנו בכישרון רב באופן מיוחד וקסום. מכל מקום נראה לי הגרעין היה אז ונשאר אותו הדבר; הצלם הינו סוג של צייד המונע מתוך רצון לתפוס ולשמר את הרגע, ואילו הצילומים מהווים חלק מחוליה בשרשרת חוויות שאנו צוברים במהלך השנים המשמשים אותנו כעוגן של אמת צרופה בים הסוחף של חיינו המשתנים במהירות עצומה בהווה ולעתיד לבא. לאחר הפתיחונית הארוכה,אפשר להבין מדוע לכדה את עיני מודעה אודות : .Foto Week DC שבוע צילום בוושינגטון הבירה הנועד לחגוג ולפאר את עולם הצילום. מאחורי האירוע עומד אירגון ללא כוונות רווח שמטרתו השניה היא לעורר את הציבור ליופיה וייחודה של וושינגטון הבירה. זו השנה השנייה בה מתקיים האירוע שבליבו תחרות צילום נושאת פרסים הניתנים ב-12 קטגוריות צילום שונות. ועדת השופטים התכנסה ב-3/11 והחליטה על הזוכים אשר את עבודותיהם ניתן לראות באתרים שונים ברחבי העיר. האירוע מתקיים במהלך השבוע שבין ה-7-14 לחודש נובמבר. את כל הפרטים אודות התערוכות,הרצאות וכיצד ומתי אפשר להרשם לתחרות שתתקיים בשנה הבאה,תוכלו למצא באתר המצ"ב. חמישה מוקדים מרכזים של התערוכה נמצאים בשכונת ג'ורג'טאון הנפלאה. במרכז הראשון מוצגות תערוכות צילום מקובה ורוסיה וכמו כן מתקיימות הרצאות במהלך היום עד שש בערב. בשעה שש בערב החל פרויקט שנקרא: Night Vision אשר בו יכול כל מבקר לקחת חלק, כאשר עליו להביא צילום שצילם בעיר החל מהשעה שש בערב ולהגיע איתו למרכז מספר 1. שם ישנן עמדות מחשב בהן ניתן להוריד את הצילום,לקבל ייעוץ מקצועי בעריכה והצילומים הנבחרים יודפסו ויתלו בפואייר. האווירה במקום מדליקה וכוללת DJ ,חטיפים וקפה והבטחה של: צילומים,אנדרלנין וקפאין בשפע לתוך הלילה.
במרכז מספר 3 מוצגות עבודות מעיראק במסגרת: Iraqi Voices - Curated by Lucian Perkins וכמו כן פרויקט: Thy Brothers' Keeper - Curated by Geno Rodriguez במסגרתו אפשר לראות צילומים של אילן מיזרחי ,צלם עיתונות ישראלי המציג עבודות על הפלאשמורה.התערוכה מעניננת מאוד,עם זאת חלק מהצילומים קשים מאוד לצפייה ולנשמה.
בסיום הערב חיפשנו מקום נחמד להפוגה קלה ומצאנו באזור בית קפה אוסטרי חביב בשם: Leopold's בו אפשר להנות מסלטים,מאפים וכריכים באווירה נעימה וטעימה. האתר של בית הקפה מצ"ב בסוף הרשומה. למחרת ביום ראשון השאירו אותי בן זוגי והילדים ברחוב 14 והמשיכו למשחק NBA באיצטדיון Verizon לצפות בקוסמים של וושינגטון ואילו אני שמתי פעמי לתערוכה על דרום אפריקה. זהו פרויקט הנקרא: Life and Soul , Portraits of women who move South Africa. התערוכה מענינת וטובה הן נוכח התמונות והן בשל השקפות עולמן של הנשים המיוחדות הללו, היתה זו חוויה קסומה ומעוררת השראה. יצאתי משם במצב רוח מרומם לכיוון רחוב 8 בין H -G להבדיל,יצאו בן זוגי והילדים מאוכזבים למדי מ"הקוסמים" שנחלו הפסד ביתי צורב לאנשי השמש של פיניקס,אולם התנחמו מעט בכך שכל שהיה עליהם לעשות על מנת לפגוש אותי בתערוכה,היה לחצות את הכביש ולהגיע לגלריית :Edison's Place לתערוכה בשם: Fotobama וכשמה כן היא, סובבת התערוכה סביב מסע הבחירות והזכיה של הנשיא אובאמה. זהו מקום בו יכול כל אחד מאיתנו לזהות עד כמה הצילום מהווה חלק בלתי נפרד מחיינו, מהזיכרון האישי שלנו הנשען לעיתים קרובות על צילום שנצרב בתודעה והופך לחלק בלתי נפרד מהחוויה האישית שלנו. התערוכה השכיחה במעט את טעם האכזבה מהמשחק אולי משום שרואים בה את הנשיא מנתר לגבהים חדשים,חותר לשלמות ובוכה כשמדבר על סבתא שלו שניפתרה בסמוך לבחירות.
אולי אין זה משנה באיזו קלות לוחצים על כפתור המצלמה הדיגיטלית, או כמות התמונות שנצברו במהלך השנים בפורמטים השונים,ממילא איש מאיתנו אינו מסוגל להכיל את האוקיאנוס הויזואלי העצום הזה העומד לרשותנו. לעומת זאת נראה לי שדווקא כמה צילומים בודדים מודפסים ומסודרים באלבום הם אלו שבעתיד יעזרו לנו לספר את הסיפור האישי המשפחתי למעננו ולמען הדורות הבאים.
* הדייג שמכה בתמנון: Fernando Moleres
* הלוחמים: Guy Tillim
*צילומי הפלאשמורה: אילן מיזרחי.
*שלושת הצלמים האלו מציגים כחלק מפרויקט: Thy Brother's Keeper
*הג'ינג'ית והפורטרט האישי - צילום של : Olya Ivanova מרוסיה.
*נשאית האיידס המחזיקה אדמה- Prudence Mabele מדרום אפריקה.
*האישה עם הקוקו והמראה: Adelaide Tambo - דרום אפריקה
*האימא והבת: Mamphia Ramphele - -דרום אפריקה
*הנשיא בוכה כשמדבר על סבתו שהלכה לעולמה בסמוך לבחירות: Alex Brandon
*הנשיא 'חותר לשלמות' בחופי סנדי ביץ' בהונלולו אשר בהוואי : Alex Brandon








*צלמים המעונינים לקחת חלק בתחרות שתתקיים בשנה הבאה מוזמנים להיכנס לאתר המצ"ב,ללחוץ על: Awards ולקרא את כל הפרטים אודות תנאי ההשתתפות בתערוכה.
http://www.fotoweekdcawards.org/

http://www.kafeleopolds.com/ - קפה לאופולד'ס

אין תגובות: