הסופה הגדולה שכחה לאיטה ותפשה את מקומה בספרי ההסטוריה של אזור וושינגטון DC אחריה הג

יעה בסערה אולימפיאדת החורף המתארחת השנה בעיר וונקובר אשר בקנדה. זו הפעם הראשונה שאני צופה באולימפיאדת החורף ונראה לי שמדובר בהצגה הכי טובה בעיר, יחד עם זאת היא מלווה בשרירים תפושים בכל הגוף כתוצאה מהצפייה בנשימה עצורה נוכח הביצועים המרשימים של הספורטאים המשתתפים בה. מדובר בספורטאים מזן אחר שרובם נראים מעולה ומצוידים בכריזמה כובשת כמו למשל הגולש הג'ינג'י שון white הנראה מעופף בשמי וונקובר כשהוא לבוש בבגד שנראה כמו מכנסי עבודה מהקיבוץ ועומד על הפודיום לקבלת מדליית הזהב הנכספת עטור ברעמת שיער אדמוני וחיוך כובש ומלווה באצבעותיו את נגינת ההימנון האמריקאי סוג של מחווה לגיטריסט האהוב עליו. בראיון שנתן שון אחרי הזכיה בזהב סיפר

שהוריו האמינו ביכולתו ותמכו בו הרבה לפני שסנו בורדינג הוכר כמקצוע אולימפי והוסיף שבית הספר התקשה לקבל את ההעדרויות התכופות שלו והוא די נזרק מהמערכת, כל אלו ועוד לא הפריעו לו להפוך לאימפריה כלכלית המגלגלת מיליוני דולרים ממכירת בגדים ומשחקי מחשב. כוכב נוסף בשמי וונקובר הוא אפולו אנטון אונו ואני שואלת איך מסתדרים בחיי היום יום עם שם מחייב כזה, איך תגיד לו אשתו לעתיד 'אפולו מותק תוריד את הכלים מהשולחן', או 'אפולו מאמי תורך להחליף חיתול לילדה'...אז אולי אני לא מבינה אבל אפולו שלנו מסתדר מצוין עם השם שלו, אם כי פה ושם מתגלים פנים באישיותו המעוררים תמיהה כמו למשל כאשר נשאל מה הקטע שלו עם הפיהוקים החזקים לפני הזינוק, השיב אפולו שצפה בערוץ

הדיסקברי וראה אריות מפהקים בטבע כדי להעצים את עצמם אז החליט שגם הוא רוצה להיות אריה... נשאלת השאלה בזהירות על איזה כדור הוא נמצא הבחור הזה, קשה להאמין שעם הפנים החולמנים והחלומות המוזרים הוא הצליח לצבור עד עכשיו 7 מדליות אולימפיות ועוד המחליקיים שלו נטויים. באשר לחלק מהנשים באולימפיאדה החורף אני מעדיפה לא להכביר במילים ,למה להכאיב,מצד אחד יש את ג'וליה מנקוזו החמודה שבילדותה חלמה להיות אלופה אולימפית אז היא ציירה ציור בו היא נראית זוכה במדליה ותלתה אותו ליד מיטתה. כשתחזור ג'וליה מהאולימפיאדה הנוכחית תוכל לתלות לצד הציור שלה את המדליות האמיתיות ואת התצלום המסורתי שלה על הפודיום עם הכתר על הראש, מלכה אמיתית ומעוררת

השראה. מהצד השני של המגלשיים נמצאת לינזי וון היפיהפיה שהגיעה לתחרויות בצליעה בעקבות פציעה בשוק ולמרות המגבלה זכתה במדליית זהב. לאחר שהבחנתי באישי היקר צופה בחיוך רחב ועיניים נוצצות בכתבה שהתמקדה בשיתוף הפעולה בין לינדזי וון והמגזין ספורטס אילוסטרייטד* ראו אתר מצ"ב אשר חשפה סידרת תמונות מהממות בהם נראית הגולשת המיתולוגית בבקיני זעיר וגוף שזוף, אוףףף נזכרתי מיד בשרירים התפושים שלי. אני מציעה שניסע מחר למעיינות החמים בוירג'יניה אמרתי בניסיון להסיח את דעתו מהגולשות הצבעוניות על הרקע הלבן, כדאי שנפשיר קצת את חוויות הסופה והאבנים שיצאו בשעה טובה מהחיים שלנו תיבלתי בהסבר נוסף על מנת להדגיש את הצורך הקיומי שלי ביום ספא שאחרי הסערה. למחרת יצאנו לעיירה הקטנה: Berkeley

Springs הנמצאת במערב וירג'יניה במרחק של שעה וחצי נסיעה מהבית. הדרך היתה מקסימה,חצתה את שדות השלג שהותירה הסופה החזקה. מראה העצים הערומים המציצים מתוך הלובן כאלו נמצאים באמבטיית קצף בוהקים בניקיון נראה כמו גלויה ממקומות רחוקים. הגענו לעיירה הקטנה אשר בליבה נמצא הפארק בו נמצאים המרחצאות ההיסטורים: historic Roman Baths ,מדובר בבילוי בריא ונפלא במחיר שווה לכל נפש.עלות לאדם בסביבות 15$ וניתן להיכנס עד 4 לבריכה בתוספת מחיר.זמן הרחצה הוא 15 דקות והן ארוכות מאוד בטמפטורות הגבוהות של המים. אנחנו הבאנו בגדי ים יען כי רמת הניקיון במקום היא לא בסטנרטים שלי,הבריכות הן פרטיות לזמן הקצוב וניתן לסגור את הדלת לסיכום: מים מינרלים,חלון פתוח וכפכפי גומי הם המלצה ידידותית כשבאים למקום.

את הרחצה בבית ההיסטורי עשינו בשנה שעברה, נההנו מאוד מהתחושה עם הסתייגות קלה כאמור, הפעם הרגשתי שאנחנו זקוקים לטיפול מקיף ולכן התקשרנו לספא במלון השכן: Country Inn שנקרא: The five senses Spa . באתר הם טוענים שמומלץ להזמין מקומות חודש מראש,אולי סוג של אופטימיות כי התקשרתי בבוקר ומצאתי מקומות בלי בעיות. בחרנו ברחצה משותפת במים המינרלים שהם בעצם אותם מים שיש בבריכה ההיסטורית אלה שכאן הם זורמים דרך ג'קוזי זוגי. בחדר הפרטי חיכו לנו מגבות נקיות,מים מנרלים ונרות לאווירה רומנטית כל אלו עבור 20$ עבור 15 דקות. המים היו נעימים אם כי לא היתה להם השפעה כמו לאלו בבריכה ההסטורית ויש רעש מסוים מהמנוע של הג'קוזי אך למרות ההסתיגויות הקלות מדובר בבילוי חורף אופטימלי רומנטי ובריא .יש לציין שבזמן שישבתי בחדר ההמתנה לפני הרחצה,התבוננתי על העיצוב במקום שזה עתה עבר שיפוצים,חשתי צורך לומר למעצב שישקול ביקור בעיר זרצ'ה בסלובניה לפני שהוא מעצב את הספא הבא,כדי שיוכל ללמוד מקרוב איך נראה הדבר האמיתי. אחרי הרחצה עליתי לקומה החמישית לטיפול שכלל שיפשוף הגוף בגרגירי חול בניחוח לוונדר. את פני קיבלה סינדי בחיוך מנומס ומאופק והובילה אותי למיטת הטיפולים,לפני שעליתי על המיטה שאלתי אותה לגבי טיפול אחר שהתלבטתי אם כדאי לי לעשות. את מתכוונת לטיפול שמורחים בוץ על כל הגוף,שאלה, כן עניתי אבל אני סקרנית לדעת מאיפה אתם לוקחים את הבוץ באזור הזה, הבוץ לא מכאן, ענתה סידני זה בוץ מים המלח אמרה וקיותה שאחסוך בשאלות כדי שתוכל כבר להתחיל לעבוד. כעבור כמה

דקות היתה סידני עומלת,מקרצפת ,מניחה מגבות חמות ומורחת את הגוף בשמנים נעימים,מצאתי עצמי שרויה בעונג של התחדשות הגוף ונפש מתרוננת משמחה וגאווה לאומית על כך שבארץ שלנו נמצא ים המלח המקום הכי הנמוך בעולם ואמריקה רבת העוצמה קונה מאיתנו את הבוץ הכי שווה בעולם. כעבור שעה נפרדתי מסידני והספא רעננה ונטולת תאים מתים וצורך עז בקפה כדי לא להירדם תוך כדי הליכה. יצאנו מהמלון לבית הקפה: Earth Dog Cafe שהוא כנראה המקום הכי נחמד לאכול בו בעיר הקטנה הזאת זאת מנסיוננו בשנה שעברה. האווירה בקפה חמה ומשפחתית, הם מגישים ארוחות בוקר ומגוון מאכלים על הגריל מקום נחמד ונעים. בדרך חזרה הביתה נראו העצים קסומים באור החם של שעת בן ערביים. אנחנו בדרך , הילדים בבית והחלטנו לחגוג את אירועי היום במסעדת קלייד'ס ברוקוויל ואפילו שהבת שלי אמרה לי לא לצלם,לא לצחוק,לא לשיר ולא להעיר לה כל הזמן להזיז את השערות אפילו אז לא איבדתי את מנת השלווה שהייתה לי ונותרתי נינוחה בניחוח לבנדר.
לחיי החורף,המעיינות החמים, האבנים שהפכו לחול והבוץ של ים המלח.
לא מצאתי אתר רישמי של לינדזי וון הינה הקישור לספורט אילוסטרייטד:
האתר של קליידס ברוקוויל:
2 תגובות:
אהבתי מאד, ושוב אכלתי את הלב שלא ראיתי את שון וויט מתחרה וזוכה בזהב. ככה זה כשמאותגרים....
מתי הספקתם להיות בספא, ואיך זה שלא שמעתי על זה עד הבלוג?????
גוזרת ושומרת לפעם הבאה שאחפש ספא באזור.
משום שהייתי באמצע הכתיבה, אין סודות בשכונה. כדאי לשמור בילוי בהחלט שווה לכל המשפחה !
תיכנסי לאתר של שון וויט אולי זה שם.
הוסף רשומת תגובה