תן לגשת למשרדים להפקיד סכום של כ-25$ ולקבל מפתח . במידה ומבטלים אירוע קיימים דמי ביטול של 48$ וכמו כן נדרש פיקדון של 175$ אשר מוחזרים לשוכר במידה והכל תקין עם החזרת המפתחות. אין ספק שהעסק מאורגן למופת.פרטים אלו ואחרים אפשר למצא באתר המצורף.לאחר שחתמתי על הניירות,חשתי את כובד האחריות והתפללתי שיהיה זה מבנה מסוג של מועדון שכונה וכמו שאקבל אותו, לא משהו,כך גם אחזיר. פתחתי את הדלת,ניטרלתי את האזעקה ומיד הסתבר שמדובר במבנה קסום במרכזו חדר ענק שריצפתו בוהקת מניקיון,קירותיו צבועים בצבע בהיר,ישנם שרותי בנים ושרותי בנות, מטבחון קטן המכיל מקרר,תנור ומיקרו. המקום ממוזג או מחומם בהתאם לצורך ונראה מושלם למסיבת נעורים. ביקשתי מהבנות לצלם בדימיונן את הרצפה הנוצצת משום שיהיה עליהן להחזיר אותה למצב זה בתום המסיבה. הן הסתכלו עלי במבט מגוהץ והנהנו קלות בראשן ורמזו לי שיש להן דברים חשובים יותר כרגע על הראש..המסיבה תוכננה ליום שישי בערב. בחמישי העמסנו את הרכב בבלונים,כדור מראות זוהר ושלל כיבודים לאירוע הנוצץ ואני כמפיקת אירועים ותיקה, שאלתי את האימא של החברה שתפקידה היה לדאוג למוסיקה+הגברה האם העיניין סגור והסתבר לי דרך כמה מילים מקוטעות ומנומסות שכל שהצליחה להעלות בחכתה היו מכשיר קריוקי מושאל שלאחר כמה שעות הסתבר שלא עובד ומערכת שהשמיעה חרחורים מוזרים במקום מוסיקה. ויהי ערב חמישי כאשר הבנתי שכדאי שאדאג גם לזה. מזל שיש לי את שישי בבוקר מילמלתי לעצמי כשעליתי לישון. אלה שלייקום היו תכניות אחרות והתעוררתי בבהלה כאשר בן זוגי מבקש שאקפיץ אותו למיון כי הוא סובל מכאבים עזים וחושב שזה קשור לאבן שיש לו בכליה השמאלית. נחפזנו למיון שם חיברו אותו לאינפוזיה,נתנו משהו נגד כאבים וערכו צילומים. אבל האבן האכזרית המשיכה להציק וקראתי לאח חביב שיראה מה ניתן לעשות. הוא יירדם מיד, השיב לי האח בחיוך לאחר שהזריק את החומר לאינפוזיה.כך היה החומר פעל במהירות ועל פניו של בן זוגי ניכרה הקלה מלווה בשינה עמוקה. ישבתי בכיסא האורחים ליד מיטתו וקראתי בספר "על הדברים החשובים באמת" מאת חיים שפירא. בספר שואל שפירא שאלות ומנסה לענות עליהן דרך ציטוטים ממקורות שונים. בעמודים 14 -15 אני מוצאת את הדברים הבאים: " דיפדפתי באחד המדריכים לאושר ומצאתי בו עצה מדהימה: 
"קום כל בוקר עם חיוך גדול ובמצב רוח מצויין"..מה זה שמחתי שהם גילו לי את הסוד הזה כי עד שהתוודעתי לעצה המדהימה הזאת, חשבתי שכדאי לקום כל בוקר עם כאב חד בכיליה השמאלית ובמצב רוח של דיכאון עמוק.." לאחר שקראתי דברים אלו חיפשתי את האחות הראשית ושאלתי בנימוס כמה זמן עלינו לחכות לתוצאות הבדיקות, יען כי יש לי מסיבה לארגן בעוד כמה שעות וכל הדברים אצלי ברכב כאן בחניה. ואכן לא עבר זמן רב ויצאנו הביתה מצוידים במירשמים שונים ומקווים לטוב. לאחר שהבאתי את התרופות מהג'יאנט התישבתי לחפש רמקול ומגבר להשכרה ולהפתעתי מה שמצאנו במחיר סביר היה בוריג'יניה. בני התנדב לצאת לויג'יניה ולהביא את הרמקול שכן בלי מוסיקה אין מסיבה. וכך יצאתי לפארק כשעתיים לפני האירוע כדי לערוך,לסדר ולקשט. קנינו שמיכות בלונים כאלו שמחברים על התיקרה באמצעות דבק נייר בלבד, וכאשר מושכים בחוט הבלונים נופלים מהתקרה. כמו כן חיברנו את כדור המראות הזוהר והספוט שהאיר עליו באור כחול חיוור. בני הגיע חצי שעה לפני המסיבה והתקין את המערכת ובדיקת כלים העלתה שהיתה זו החלטה נבונה והיא משמיעה צלילים נפלאים.הגיעה שעת המסיבה וקבוצת בנים
היגיעו מלווים בכדור סל כדי להקל מעט על המבוכה שהגיעו ראשונים. אחריהם הגיעה קבוצת בנות שנראו מטופחות ורובן מסורקות עם פוני ארוך שהולך לצד וגופיות בשכבות כאילו תאמו תלבושת אחידה לקראת המסיבה. הפקדנו בידי האחים הגדולים את ניהול המסיבה מבפנים בעודנו ממתינים ומשגיחים מחוץ לאירוע שלא יחמוק אף ילד מהמסיבה המוארת לעבר הפארק החשוך. תוך כדי שהורי החברה ואני מגוללים שיחה על ישראל,אמריקה וילדים מתבגרים,הגיעו שתי אימהות של בנות שנכחו באירוע והתוודו בפנינו שלא היו שקטות ולכן באו לבקר. אחת מהן גרה ממש מאחורי הפארק ורעיון מסיבה על הדשא נראה לה קצת מוזר במזג האוויר הנוכחי לכן הגיעה לבדוק. לא ידעתי שניתן להשכיר את המבנה הזה,אמרה מופתעת כשגילתה שהמסיבה מתקיימת בפנים ולא על הדשא. אכן, אמרתי אפשר גם לשריין מראש שולחנות לפיקניקים בפארקים השונים ,מה שאומר שלא אצטרך להגיע בשש בבוקר לפארק ולישון על השולחן כדי לשמור מקום, ענתה לי,נראה לי שלא,השבתי. אחרי שיחה קצרה נפרדה מאיתנו וצחקה על כך שהייתה צריכה ללמוד ממני שהגעתי לא מזמן מישראל, שניתן לשכור את המבנה הממוקם ממש מאחורי הבית שלה. המסיבה היתה הצלחה גדולה,הילדים נהנו,השכנים סבלו בנימוס ובסיום הזכרנו לבנות שהן מנקות. אופפפפ נשמעה טרוניה רבתית וחד משמעית,הרגליים כואבות להן מהריקודים. הכרת התודה לא התקבלה ובתגובה נשפך דלי עם מים וסבון על הריצפה .עכשיו חייבים לנקות אין ברירה, אמרתי, הבנות המופתעות הבינו ועוד איך וניקו לתפארה. "אלוהים יסלח לי -זוהי מלאכתו." היינריך היינה. הורי הילדה הודו לי על השיעור החינוכי והתוודו על כך שהבת שלהם מעולם לא אחזה מטלית ניקוי בידה."אין טיולים מאורגנים אל האושר. לאושר מוביל שביל קצר וספק אם יש בו מקום אפילו לאדם אחד"
לפי ולדימיר נבוקוב מתוך הספר: על הדברים החשובים באמת/חיים שפירא.
מצ"ב אתר הפארקים של מחוז מונטגומרי. http://www.montgomeryparks.org/index.shtm
hhttp://www.montgomeryparks.org/permits/
השכרת הרמקול - ttp://www.aa-rental.com/?gclid=COuvoKe6jZ0CFdVL5QodsHWt2Q
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה